היי, אני גרה באזור המרכז ביחידת דיור. בחורה יפה, בלונדינית, גבוהה, עיניים כחולות, רזה. עד כה הכל נשמע טוב ויפה אבל בדבר אחד לא ניחנתי... תקשורת.
איך אומרים ? אלוקים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים.
אני מאז גיל ההתבגרות 14-15, שמתי לב שמתפתחת אצלי הפרעה.. לא הצלחתי לתקשר באופן תקין עם הזולת. זה התחיל באופן יחסית חלש, עדיין היו לי חברים והייתי מוצאת נושאי שיחה ומספרת סיפורים, אבל עם הזמן ואין לי מושג איך.. אחרי שנה זה הפך לאטימות טוטאלית. הייתי יותר מדי עסוקה בלחשוב על איך נראה מה שאני אומרת והאם אני אומרת את הדבר הנכון. אני חושבת שזה נבע ממקרים שהיו צוחקים עליי ומשפילים אותי , מפה התחיל כל המחשבה של "טוב אני צריכה לחשוב פעמיים לפני כל דבר" ולא עקרתי את הבעיה מן השורש, זה רק התפתח והתעצם והגיע למצב שנהייתי חסרת כל יכולת לתקשר עם הסביבה, אני פשוט נאטמת מול כל יצור חי שאני פוגשת, אין לי שום נושאי שיחה וכל מה שאני אומרת מובנה מראש. אני לא מצליחה להביע את עצמי מול הסביבה, אני מרגישה חסרת זהות לגמרי
מה שהביא אותי גם לבדידות ארוכה מאוד.... אין תקשורת=אין חברים. אני נאטמת מול כל אחד ואני לא יודעת למה, כל אחד נראה בעניי יותר טוב ממני ואחד שיכול לפגוע בי ולבטא את עצמו כמו שהוא.
זה יפגע לי בעתיד ואני מפחדת, אני לא רוצה להשאר בודדה כך לנצח, כואב לי על עצמי שיש לי כל כך הרבה נתונים אבל שום אדם לא יכול להנות ממני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות