האם זה בושה לעבור מקרבי לג'ובניקית?

אתמול היה יום הגיוס שלי... באתר הזה כבר סיפרתי שהייתי משובצת באיסוף קרבי אבל נורא נורא נורא רציתי וניסיתי להתקבל למשמר הגבול (התקשרתי, נסעתי לתל השומר, חפרתי הרבה, דיברתי עם כל מיני חיילים וכו'). אז דיברתי עם אנשים והחלטיתי שאחרי התעליך ביום של הגיוס, כשאני אצטרך לעלות על האוטובוס השני, אני אסרב ואכנס למעצר או כלא צבאי. אבל הכל הלך לא כמו שזה היה מתוכנן...
מהסיבה שהתגייסתי ביום חמישי, לא נסענו לבסיס של איסוף קרבי באותו יום, לכן לא הייתה לי אפשרות לסרב. לפני זה גם דיברתי עם הקצין מיון וכמה חיילי מג"ב והבנתי שהסיכוי שאני אתקבל למשמר הגבול הוא נמוך לגמרי... 180 בנות היו צריכות להתגייס במחזור אחד, וגם אחרי זה בערך 30 ויתרו על התפקיד הזה, מיטב לא הסכים להכניס מישהו עוד לשם. גם מחזור הבא של מרץ כבר היה מלא.
לצערי הייתי צריכה לוותר על החלום של חיי. ניסיתי להיות חזקה ולנסות להיות באיסוף שמהתחלה שמו אותי בו. אבל... אני יודעת שזה נמשע מאוד מוזר, אבל 4 שעות שהייתי בסביבה של חיילים ומפקדים של איסוף, הבנתי שאני לא מרגישה שלמה עם עצמי. לא הצלחתי להתחבר לבנות בשעות הראשונות שלנו ביחד, לא הצלחתי להיות חלק של הצוות שאני צריכה להיות איתו עוד מלא זמן... אני יודעת שאין לי זכות להגיד כאלו דברים אחרי רק כמה שעות שהייתי איתן, אבל אני פשוט לא יכולה. אבל מה שהכי רגוע - כל פעם שראיתי אנשים במדים של מג"ב, ובנות שהולכות להתגייס לשם, את הפנים השמחות שלהן... התחלתי לבכות כמו מפגרת, כי אני לא הצלחתי. לא קיבלתי את מה שכלכך רציתי, לא עשיתי מספיק בשביל להיות אחת מהבנות שמתגייסות לשם... אתמול בערב שיחררו אותנו הביתה, כל היום של הגיוס בכיתי וממשיכה לבכות גם היום. מאוד קיוויתי שלפחות אם אני אתקבל למג"ב, אני אוכל לשכוח מהדיכאון שהיה לי, אבל עכשיו אני עוד יותר נכנסתי בזה. דיברתי עם ההורים שלי החלטיתי לוותר על קרבי בכללי... חשבתי על זה טוב ואני מבינה, שאני פשוט לא אוכל להרגיש שלמה בשום מקום אם זה לא משמר הגבול. במשך 3 שנים חלמתי להתקבל לחיל הזה, אבל צבא שם עליי פס...
עכשיו כל פעם שאני אראה חיילים של מג"ב, אני אחשוב שאני לא מספיק טובה בשבילם, לא נלחמתי מספיק כדי להתקבל לשם.
בקיצור, החלטיתי שאני מוותרת על איסוף קרבי וקרבי בכללי. מי שמכיר את הדיכאון, יבין מה זה להרגיש בן אדם חלש בגללו. לכן, כשתהיה לי שיחה עם הקצין מין שוב, אני אבקש להתקבל לשחם... אם זה דבר האחרון המשטרתי שנשאר לי.
ומה שרציתי לשאול... האם זה בושה לוותר על קרבי ולעבור לג'ובניק? מאוד רציתי להתקבל לקרבי, אבל צבא הרס בי את כל החשק שהיה לי. ואני מאוד מאוכזבת בעצמי, כי לעולם לא חשבתי שיום כזה יגיע.