בעלי לא רוצה שנשכב יותר כי הוא סובל בסקס, איך להמשיך מכאן?

אז ככה זה יהיה ארוך אבל באמת שאין לי למי לפנות ולשפוך.
אני דתיה בת 24 נשואה שנתים בעלת ביטחון עצמי כיפית וזורמת בדכ בעלי בן 28 לפני החתונה לא שכבתי עם אף אחד אבל היה לי פה ושם נשיקות עם חברים שיצאתי איתם וגם הוא.
כיף לי עם בעלי מאד.. הוא בן אדם טוב ובאמת לא הייתי יכולה למצוא מושלם ממנו אבל עד שזה מגיע לסקס. בעלי מאד אוהב אותי וחושב שאני הדבר הכי יפה בעולם ( אני נראית טוב ואמרו לי תמיד שאני סקסית)
בסקס הוא נהפך להיות חסר סבלנות כל דבר הכי קטן שגורם לו להיסח דעת גורם לו לעצבים.
בהתחלה היה את הפעמים הראשונות שכאב לי בגלל הבתולין מאד..
לאחר מכן אני מאשימה אותי בזה הייתי מעדיפה תמיד את התנוחה המסיונרית כי רק ככה היינו גומרים ביחד.. והוא היה מתעצבן שאין גיוון והטיח בי מילים קשות.. הבנתי אותו אבל ניסיתי להביע את עמדתי שהתנוחה הזאת גורמת לי לגירוי וכיף לי לגמור יחד איתו אבל לא היה איכפת לו.. הבנתי אותו ואמרתי לעצמי שאני לא חייבת לגמור איתו מקסימום הוא יענג אותי אחכ . וכך התחיל עידן חדש שהתחלנו להתנסות בכל מיני תנוחות של סקס .. הבעיה התחילה בזה שלא תמיד בתנוחה מסויימת נוח לאישה ונדרש לזוז בצורה מסויימת כדי שלא יכאב ולכוון והייתי אומרת לו :רגע רגע למעלה או למטה וכו כדי שבאמת לא יכאב לי ויהיה לנו נוח בתנוחה אבל מה, הוא היה מסתדר למה שאמרתי לו ושוב עושה בחזרה מה שעשה בהתחלה ושוב היה כואב לי אז שוב אמרתי.. ואז הוא היה מפסיק אומר לי שכבר לא בא לו .. כועס מאד והיו פעמים של מילים קשות מאד. כמובן שאני הייתי מתגוננת ואומרת שכואב לי והוא חוזר על מה שהוא עושה שוב ושוב. לדוגמא: כשהוא מעלי הוא יושב כזה אני שוכבת והוא ואוהב לפסק את הרגלים שלו ואז יוצא שאני צריכה לפסק יותר מהפיסוק שלו וזה כואב לי נורא.. הסברתי לו את זה שנתים שזה כואב לי ואם הוא סוגר את הרגלים אני מפסקת וכן להיפך כי קשה לי הפיסוק על הפיסוק שלו והוא כמעט כל פעם עושה לי את זה למרות שאני מבקשת כל פעם שכואב לי. ואז הבנתי שהוא כועס ושוב היה מתיח בי כמה אני לא טובה וכל הזמן אומרת שכואב לי וזה.. החלטתי שאני שותקת גם כשכואב לי וכמובן שלו זה היה מאד כיף הייתי מרגישה שהגוף שלי פשוט עוד שניה מתפוצץ מרוב שלא נעים לי אבל הייתי ממשיכה אני כמובן כמובן לא הייתי גומרת ולפעמים אחרי הסקס הוא היה נרדם ואני לא הייתי מסופקת . יש לציין שאני עושה לו מין אוראלי ומפנקת אותו גם עוד לפני.. ואז נכנסתי להריון וכמובן ששוב חלק מהתנוחות הכאיבו לי מאד ולא יכולתי לעשות אז שוב חזרנו לנקודת ההתחלה והוא לא מבין שאני בהריון ומתעצבן עלי ואני הייתי כל כך נפגעת .. במהלך ההריון היה קטע שבו בעלי היתה לו סריטה וכשהיה גומר היה אומר לי :ערביה מסריחה ״ ואני הייתי נפגעת כל כך.. אין לי בעיה בכלל עם דיבור מלוכלך שהעא אומר לי זונה וזה אבל זה היה פוגע בי.. וכבר לא היה באלי אחכ אני לגמור וכו עד שבסוף ההריון ממש התפוצצתי והתחלתי ממש לבכות כשהוא אמר אתזה. עכשיו אני חודש וחצי אחרי לידה עם תפרים שהיו כואבים מאד מאד.וחזרנו לעשות ,ביום הראשון ביקשתי ממנו שיעשה בעדינות ואני ארד לו כמה הכי שאפשר ואז רק בסוף יכניס לי כדי שלא יהיה זרע לבטלה. פחדתי מאד . כמובן שבקשות לחוד ומעשים לחוד .. ירדתי לו אבל אחכ בשביל לגמור הוא רצה להכניס אמרתי לו בעדינות כמה פעמים עשינו וזה ואז פתאום זה נגע לי באיזור חזק בתנוחה חזקה שהוא עשה והיה לי כאבים.. התקפלתי ויצאתי ישר.. ושוב ניסינו כמובן שהיו לי כאבים אבל שתקתי נתתי לו לגמור הוא נרדם ואני נרדמתי לא מסופקת ומתוסכלת.. יום למחרת שוב ביקשתי ממנו.. שאני ארד לו ואז הוא אמר שהוא לא יכול כמעט לגמור ולהכניס.. ניסינו שוב ואני חושבת רק על הכאב של אתמול ואני בלחץ והוא עושה בפראות, לא בעדינות וברגישות .. אני אישה אחרי לידה המקום עדין צריך להתרגל אבל כמובן שלו לא איכפת בכלל ממש כאבלי והייתי ממש מבוהלת אמרתי לו שיצא והתחלתי לרדת לו.. אמרתי לו באוזן שזאת הפעם השניה אחרי לידה ואנחנו מנסים לאט לאט אין מה לעשות.. ואז הכל נפסק והוא התחיל להוציא קיטור של עצבים : הסקס איתך זה סבל! שנתיים שאני סובל לא רוצה לעשות איתך סקס יותר.. כל פעם את אומרת שכואב לך ועוד מילים קשות כל כך..
אני כל כך נפגעתי גם ככה אני במצב כל כך רגיש .. ולמרות כל הכאבים שסבלתי לפני שנכנסתי להריון ושתקתי ולמרות זאת שהוא מתנהג בצורה אגרסיבית במיטה שלא איכפת לו אם הזווית שהוא חודר לי לא נוחה לי. ובאמת באמת שאני באמת טובה כל אחד אחר אם היה לו אישה כמוני היה מאושר רק הוא עם כל העצבים וחוסר הסבלנות שלו שמילה אחת אם אני אומרת לו לזוז קצת כבר מוריד לו ואין לו חשק יותר והוא כועס ומתעצבן.. ויש לציין כשאני בתנוחה עליו הוא גם תמיד אומר לי רגע רגע תזוזי לכאן אני מרגיש שהוא נשבר לי.. ואני זזה בכיף העיקר שיהיה לו טוב.. הסברתי לו לו שכמו שאני עליו והשליטה היא שלי וכואב לו אז שיחשוב שרוב הזמן זה הפוך והשליטה היא שלו וכואב לי וביקשתי ממנו שנלך ליעוץ והוא לא רצה וניסיתי לדבר ולהבין ,אמרתי לו שהוא פגע בי וכו אבלהוא נרדם ואני נשארתי עצובה
נשברתי אחרי המילים האחרונות שלו שנתיים של סבל?!?!?!?!?! הוא לא רוצה אותי יותר?!?. אז גם אני לא רוצה אותוו!!!! הרבה פעמים נשברתי אחרי מילים שלו אבל הפעם אני מרגישה שהלב שלי ריק. אני עצובה וכל הזמן חושבת על זה.. הוא כמובן קם יום למחרת וכתב לי על פתק i love you
לא דיברנו על זה אבל כואב לי ואני מרגישה שלא אוכל להמשיך הלאה אחרי משפט כזה.

שפכתי לכם את הלב אני מרכישה ממש אבודה. תודה מי שהגיע עד לכאן .