כן, הישארי בארה"ב ותסבלי בשקט
זהו קרב שלא נגמר, הקרב בין הלב לראש. מה לעשות? איך להמשיך מכאן?
אני יסמין, בת 34 נשאה לאמריקאי נוצרי, חיה בעיר יפיפיה בבית עם שתי קומות, אוכלת כל יום במסעדה אחרת, מטיילת בסופי שבוע עם בעלי, למותר לציין שיש בינינו אהבה, אבל גם פערים מנטאליים עמוקים, הוא בן 48, ויש לומר שלולא עניין הגרין קארד לא הייתי מתחתנת איתו כלל וכלל. אבל הנה אני, כמה צעדים לפני הכרטיס שכל כך הרבה חולמים עליו, והנה חושבת לזרוק הכל אל הפח. הכל התחיל בכך שאמא שלו התנגדה לנישואין והאכילה אותו בסרטים שאני נמצאת כאן רק בשביל הניירת, זה טפטף וזה נמצא איפשהוא, ובשורה התחתונה מזמן הייתי עוזבת כי רבנו מאז מלא , חיי המין לא היסטרים, בקיצור, אני עושה מלא פשרות בשביל הגרין קארד והחלום האמריקאי, אני לא באמת רוצה להיות כאן, אין לי כאן חברות, אין לי חיי חברה, כלום וכלום. בארץ יש לי דירה ואני עורכת דין במקצועי, אבל לא מתה על המערכת בארץ כלל וכלל ומודעת לכל הקשיים שם. אבודה. ככה אני מרגישה. הלב רוצה אמת, הראש אומר שבעתיד יהיה יותר טוב. מה העתיד?! הרי הכל יכול להיגמר בשנייה, ואז, חיים בלי המשפחה, בלי ההורים, יהיו חיי חרטה. נשמע שנתתי לעצמי תשובה תוך כדי הכתיבה, אבל אשמח לשמוע עצות נוספות. תודה, יסמין
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025