אין לי חברים עוד מאז התיכון, לא הצלחתי לשמור על קשר עם אנשים בעבודה וקרה שאני לבד כבר שנים.
לפני חודש בערך הכרתי מישהו שגדול ממני בשבע שנים, הוא היה הידיד הראשון שלי. דיברנו כל יום אחרי העבודה ולפעמים יצאנו לטייל ביחד. הקשר היה ידידותי ולאט לאט נקשרתי אליו.
בימים האלה היו פעמים שהוא "סינן" אותי כמו שאומרים וענה שהוא עסוק.
היום הוא הזמין אותי להיות עם החברים שלו, בחור ובחורה. כל היציאה הם דיברו בספרדית בשפה שהם גדלו בה ואני שתקתי ולא הבנתי מילה.
הוא לא התייחס אלי ולא ישב לידי , התרכז בפלאפון שלו ובחברים. מרוב שהרגשתי נורא ופגועה, ביקשתי ממנו לבוא איתי הצידה ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ושאני רוצה ללכת הביתה. הוא שאל אם הכל בסדר ואמרתי שאני לא מרגישה בנוח.. לא ידעתי איך להסביר את הכאב שהרגשתי ולא רציתי לפגוע בו. הוא ענה באדישות שבסדר ושאני יכולה ללכת וחזר לשבת איתם.
הבנתי שאני בעצם כלום ושלא באמת אכפת לו ממני.
מהדרך הביתה עד עכשיו אני בוכה.
מצאתי בן אדם אחרי המון זמן שהייתי לבד, חשבתי שהוא מבין את מה שעברתי ולא מסוגל לפגוע באמון או בתקוות.
טעיתי ונקשרתי אליו.
מה צריך לעשות כשפוגעים בנו בצורה כזאת ונופלים לבדידות שוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025