שלום לכולם. ..
הסיפור שלי ארוך ומורכב ...
התחתנתי לפני 10 שנים ... הייתי נשואה 7 שנים ... ו 3.5 שנים פרודה. ..
לא אפרט את הסיבות הנסיבות ... כי במסע הזה שנינו היינו אשמים .
התגרשתי לפני חצי שנה ... ואני מרגישה אבודה . בודדה . וללא משענת.
אני מגדלת את 2 ילדינו באהבה ובמסירות ... בדיוק כמוהו ... יש לנו משמורת משותפת והילדים נמצאים איתו בדיוק כמו שהם איתי .
בזמן שהם לא איתי אני פשוט לבד ... אין לי חיי חברה ... אין לי משפחה לידי (משפחתי גרה רחוק ) ... אין לי חברות טובות או קשר זוגי ....
אני יוצאת הרבה פעמים לבד מסתובבת בקניונים ... הולכת לבד לסרטים או הולכת למסעדה מזמינה אוכל חוזרת לבית... כי אני מתביישת שיראו אותי לבד ... קשה לי ... ואני לא מפסיקה לבכות .. אני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה. .
אני מוגבלת מאוד בזמנים ובשעות שיש לי כי אני צריכה להקדיש זמן לילדים שלי.
חשוב לי להיות אמא טובה ... מעל הכל ... לשמור עליהם ולהיות איתם ... הם מאוד קשורים אליי ואני אליהם ... ושאני איתם אני שמחה וצוחקת .. בשביל שמעט שיש לנו נעביר אותו בטוב .
אבל בפנים אני בודדה נורא ... בלי חיי חברה בלי חברים ... הגרוש שלי הלך ולקח איתו את החברים .. .את המשפחה ... כולם הלכו איתו .. ואני נשארת בעיר שאני גרה רק בשביל הילדים שלי שיהיה להם אבא .. הם זקוקים לו ...
ואני בלי שום מעגל משפחתי או חברתי תומך ...
וזה קשה כל כך ...
תמיד הייתי בן אדם שמח ואופטימי
ואם אתאר את עצמי בלי להשתחצן יש לי אופי טוב ואני בן אדם חברותי ונעים גם חיצונית וגם פנימית ...
אז למה אני בודדה ?
למה כל פעם שאני מנסה ליצור קשרים חדשים אנשים נמנעים ממני ?
האם זה בסדר שאני רוצה גם חיי חברה לעצמי ? או שאולי רק להתמקד בילדים שלי זה מספיק ?
אני מבינה שעצות מעשיות ופתרונות יהיה קשה לתת לי ... אבל לפחות הוצאתי קצת מהלב ...
תודה מראש לכל מי שיענה ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות