אני לא יודעת מאיפה להתחיל .. היה לנו ריב מאוד קשה אתמול במשפחה שבסופו הרגשתי ממש נורא עם עצמי (ואני מציינת שוב עם עצמי) , אחרי הריב הלכתי לעבודה וחזרתי בלי מצברוח בסופו של דבר מותר לי להיות בלי מצברוח לפעמים נכון ?אני אנושית סך הכל ולא דברתי ככ עם אמא , גם בבוקר קמתי לבוקר בלי מצברוח בכלל ואמא נסתה לדבר אבל לא רציתי ושוב כמו שציינתי קשור אל עצמי היא כמובן המטורפת הזו כמו תמיד חושבת שהכל קשור אליה ושהיא אשמה בהכל ואני מנסה להסביר לה שאין קשר בין מה שאני מרגישה אליה היא לא קשורה לשום דבר , ושוב אותו סיפור היא צורחת עליי שהיא אשמה בהכל ובחוסר מצברוח שלי ושהיא אמא נוראית ובגלל המצב הכלכלי הקשה בבית והעובדה שאני עוזרת לה מבחינה כספית משפיעים עליי ועל המצברוח שלי מה שממש לא נכון וכמו תמיד היא הקצינה כל דבר בצורה מוגזמת , ניסיתי להסביר שאין קשר וזה קשור עליי ולא הכל קשור אליה ושוב היא איימה להתאבד (שזו לא פעם ראשונה אגב) והיא יצאה מהבית .. אני מבינה שהיא אמרה לי את הכל כי היא מרגישה רגשות אשמה כבדים אבל בחיי שזה לא מפריע לי שאני עוזרת לה כלכלית אלא רק מעודד אותי שאני יכולה לעזור ולא משנה כמה פעמים הסברתי לה את זה היא לא מבינה וכמו תמיד היא מאיימת להתאבד והיא שונאת את החיים שלה , זו לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה אלה התקפים שחוזרים על עצמם כל כמה חודשים ובחיי שאני מתוסכלת הגעתי היום להשלמה שאם היא תתאבד לא יכאב לי בכלל כי נמאס לי לפחד ממצבים כאלה .. אני אבודה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועוד חודשיים אני אמורה להתגייס ואני יודעת שהיא תתחרפן מזה עוד יותר .. בבקשה אשמח לעצות מה לעשות עם המצב הזה אני מרגישה חנוקה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות