אני על סף קריסה רגשית ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי ואני כל הזמן רוצה לבכות

בזמן האחרון עוברים עליי כל מיני דברים מכל מיני כיוונים בחיים, לא דברים קריטיים במיוחד אבל זה הרבה וכשכל כך הרבה דברים קטנים ומעצבנים נצברים זה כבר נהיה בלתי נסבל.
אז אני אגיד את אחד מהדברים הקטנים שהכי מעצבנים אותי בזמן האחרון
יש איזה אחד שאני בקטע שלו כמה חודשים אבל בחודשיים האחרון הוא נמצא בשליחות בארצות הברית אז לא ראיתי אותו מאז שהוא נסע (הוא חוזר עוד חודש בערך) וכמה חברות שלי נסעו למקום שהוא שוהה בו ודיברו איתו הרבה מסתבר והחליטו שהרעיון הכי טוב זה להגיד לי כל הזמן ''וואי דיברנו ממש הרבה עם ***"
כאילו ברצינות אפשר להיות עוד יותר מעצבנות
ברור שאני לא אגיד להן שזה מפריע לי כי האמת אין לי כוח להתחיל להתמודד עם זה עכשיו אבל זה מעצבן
אז אחת מהבנות שנסעה (שהיא לא כל כך קרובה אליי אבל היא ידעה שאני בקטע שלו) סיפרה למישהי שהוא בקטע של אחת מהבנות שם ואני לא ידעתי את זה
ואז היום המישהי הזאתי אומרת לי ''אבל את יודעת שהוא בקטע של מישהי אחרת נכון?'' ולא ידעתי אבל זה לא משנה אז אמרתי לה 'כן' והנהנתי ואז היא אמרה את אחד הדברים הכי מטומטים שהיא יכלה להגיד באותה סיטואציה ''זה ממש מצחיק שאת בקטע והוא בכלל בונה על מישהי אחרת'' והיא אמרה את זה ממש ברצינות ועוד שנייה העפתי לה בוקס הפרצוף כי באמת כמה טמבלית את יכולה להיות בשביל להגיד את הדבר הכי מטומטם שאפשר לומר בסיטואציה הזו שלא לדבר בכלל על זה שהיא תמיד מנסה להצדיק את עצמה בדברים הכי מטומטים שיש שכולם מסביבה אומרים לה שזה לא נכון וזה אפילו לא דעות או משהו זה ממש עובדות שמבוססות והיא כל פעם חושבת שהיא מלכת העולם ויודעת הכל ואני משתגעת ממנה כי אני מכירה אותה כבר 11 שנה והיא פשוט הולכת ונעשית מטומטמת יותר ויותר מיום ליום ואנשים מעירים לה ומנסיך להסביר לה והיא פשוט מסרבת להקשיב ולפעמים מתחשק לי פשוט
ואני לא באמת יודעת מה אני שואלת כאן ואני כבר מלא זמן רוצה ללכת לפסיכולוגיה כי פשוט אין לי עם מי לדבר כי יש עוד איזה עשרת אלפים סיפורים כאלה קטנים ומטומטים שאין לי כוח להתמודד איתם אבל הקטע של הפסיכולוג פשוט לא מסתדר לי והלוואי שהוא היה ואני משתגעת כי אני לא באמת יכולה לשתף עם בן אדם אחד את הכל בלי שהוא ישפוט אפילו טיפה או יספר
הלוואי שהייתי יכולה לספר לבן אחד את הכל ושיום אחרי זה הוא ישכח את זה והלב שלי פשוט היה משתחרר לחלוטין
אני על סף קריסה רגשית ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי ואני כל הזמן רוצה לבכות ואני פשוט לא מוצאת את הרגע הנכון לעשות את זה