אני לבד.
הגעתי לתיכון חדש לגמרי אני בכיתה חדשה לגמרי אנשים חדשים לגמרי יש לי עדיין חברים מהיסודי שלי והחטיבה אבל אנחנו לא באותו חטיבה ותמיד אני רגילה להיות איתם בכיתה לכן לא היה לי בחיים בעיה חברתית תמיד היה לי כיף לבוא לבצפר ולא הייתי דואגת לפני שאני באה לשם. עברתי עיר ולכן גם עברתי תיכון וניפרדתי מהם איתם אני מרגישה משוחררת אני מצחיקה עושה שטויות אפילו טיפה ילדותית ומרגישה איתם בנוח.
הגעתי לתיכון החדש אני ילדה ביישנית נורא ובחיים לא הגעתי למקום חדש תמיד אני רגילה להיות חברותית ומלא חברים לא ידעתי איך לתפקד בלי החברים שלי מסביבי הגעתי לכיתה כולם שם כבר מכירים את אחד השני עוד מהחטיבה והיסודי ישלהם את הצחוקים שלהם וכל הזמן מדברים על ילדים מהבצפר שאני לא מבינה כי אני לא מכירה אף אחד אני מדברת איתם כמה מילים וזה אבל לא יותר אני כאילו סגורה לא מרגישה צורך לדבר איתם והם לא ניראים גם הטיפוסים שאני מתחברת אליהם זה הגיע למצב שאני כבר לא מדברת בכלל לא בהפסקות פשוט יושבת לבד ורואה איך כולם מסתכלים עליי ומרחמים עליי בחיים זה לא קרה לי אני מרגישה בדיכאון לא יודעת מה לעשות לא מצליחה להתחבר אליהם גם אם אני מנסה ! יש לי סיוטים מהטיולים כי אז אני יצטרך לישון לבד להיות באוטובוס לבד פשוט ל ב ד כל הזמן >< זה מוזר להיות לבד ? מצד שני אני נהנת יותר להיות לבד מאשר לדבר איתם אבל מצד אחד אני רוצה לדבר איתם רק כדיי ששאר הילדים בבצפר לא יסתכלו עליי וירחמו עליי תייעצו לי בבקשה אני לא יודעת מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025