זה המצב, ממש על בסיס יום יומי... כל יום הוא בוכה, אומר לאמא כל יום שהוא אוהב אותה וההתנהגות הזו ממש לא אופיינית לו...
ההורים מודעים אליו אך גם הם לא מצליחים להוציא אותו מזה.
הוא עצמו טוען בשיחותיי איתו ש"גיל ההתבגרות" עובר עליו ושהוא מתגעגע וקשות לו השעות הארוכות של הלימודים, מבחינה חברתית הכל בסדר תודה לאל.. אבל מבחינה רגשית המצב שלו ממש בבוץ,
הוא אומר לי שכאשר חבר שולח לו "הערה" אפילו קטנטנה הוא נפגע מאוד (מה שלא היה קורה לו בכלל לפני תחילת החטיבה) הוא מרגיש שהוא לוקח ללב כל דבר ובצורה קיצונית.
ניסיתי לתת לו כל כך הרבה עצות אבל הכל ממש לשווא ולא הועיל.
מחר המנהל זימן שיחה עם ההורים לגבי המצב שלו שלטענת המחנך 'הידרדר'
כולנו מבולבלים מאוד ולא יודעים מה לעשות ואיך לעזור לו?
תודה מראש!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות