היי אנשים,
יש לי בעיה קטנה.
אני עובדת בעבודה די קשה ותובענית בבנק, שדורשת אותי בתקשורת מול אנשים.
הנקודה היא שזה טיפול מול אנשים ברגעים לא פשוטים לפעמים.
מה זה אומר? שאני יכולה לטפל באנשים שמספרים לי על החולי, קשיים, שכול, אובדן. אנשים שזקוקים לכסף ברמה קשה, שעומדים לסלק אותם מהבית. שיש להם בן גוסס. יש לי סיפורים רבים.
אני מנסה לתת את מיטב העזרה שלי לכולם, והרבה פעמים מצליחה גם מעבר לסטנדרט.
הבעיה שאני לוקחת דברים ללב. זה מגיע לרמה שאני בסופ"ש חושבת על האנשים שטיפלתי בהם, דואגת להם אפילו. מקווה שיהיה להם טוב. מתפללת (בסתר, תהיו בטוחים) אני זוכרת שמות, סיפורים - של אנשים שלא יודעים מי אני וגם לא אכפת להם.
מבחינתי כל דבר וסיפור כזה נכנס לי חזק לרגשות.
הבעיה פה שמעבר לזה שהחיים האישיים שלי קצת נדפקים, אני מרגישה ממש מפגרת.
בתוכי אני יודעת שזה לא התנהגות נורמלית, ואני חוששת שיש בי משהו לא שפוי, מטורף קצת.
אני לא מספרת על הרגשיות יתר שלי לאנשים שעובדים איתי או משפחה, כי לא נעים שהם ידעו עד כמה אני לוקחת דברים קשה.
מה אפשר לעשות כדי להתנתק, אבל עדיין להשאר רגישה ועוזרת לאנשים?
וחוץ מזה, חשוב יותר - אני נורמלית? אתם גם כאלה ופשוט לא מספרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025