אני תלמידה בכיתה י"ב, אני לומדת בפרויקט כזה, זה לא ממש בית ספר ככה שאין לי הרבה חברה בבית הספר, אחרי בית ספר ביום יום אני נפגשת פעמיים-שלוש עם חברים (מהבית ספר וגם מבחוץ) וכמעט כל סוף שבוע יוצא לי לצאת.. נשמע שיש לי חיים חברתיים נורמליים, ויכול להיות שהם באמת ככה. אבל כל פעם שאני אפילו לרגע לבד אני מתחילה לחשוב ולהיכנס ללחץ, זה נורמלי שאני עכשיו לבד? זה נורמלי שלילדה בכיתה י"ב יש מדי פעם זמן לראות טלויזיה? אני לא אמורה להיות עסוקה לגמריי כל הזמן? אני לא אמורה להיות כל יום כל היום עם חברים? ואז כשדווקא יש ימים שאני רצה ממקום למקום ואין לי זמן לנשום.. אני מרגישה בלחץ שיש לי עומס של דברים, כאילו לא משנה באיזה מצב אני, אני לחוצה, או שאני לחוצה שעוד מעט כבר לא יהיה לי מה לעשות ולא יהיו לי חברים.
יש לי גם את החיים הפרטיים שלי.. עבודה, אימונים, לימודים אחרי הצהריים, אז למה אני בכל זאת מרגישה שאני לא חיה חיים חברתיים מספיק, ושכולם סביבי תמיד עושים יותר, מבלים יותר, ויוצאים יותר, אני מתעסקת במחשבות האלה פשוט כל הזמן, וזה מפריע לי להנות מהחיים שלי. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות