היי,
התגייסתי לפני שנה ו4 חודשים.
תמיד רציתי לשרת את המדינה אבל כשהתגייסתי הבנתי שהכל טיפה שונה ממה שחשבתי..
עוד בתחילת השירות סבלתי, המפקדים שלי גרועים, האנשים לא משהו ובאופן כללי לא הבסיס הכי טוב לשרת בו.
ניסיתי לשים הכל בצד ולהיות חיובית וזה באמת הצליח לתקופה.
עכשיו חזרתי מחופש בגלל החגים, ומאז שחזרתי לבסיס אני פשוט לא מצליחה להפסיק לבכות.
אני כבר שבוע שלם מסתובבת בבסיס עם תחושות של לחץ ומועקה ועצב לא מוסבר.
אני מרגישה אבודה ולבד למרות שסביבי יש הרבה חברים.
התיאבון שלי ירד, אני בקושי אוכלת וכבר ירדתי במשקל..
אני באמת 24/7 לא מצליחה להפסיק לבכות.
החברות שלי וההורים מאד מודאגים ורוצים שאשתף אבל אני באמת לא יודעת להסביר למה אני ככה.
אני לא מצליחה להשתחרר מהתחושות האלה, חטפתי התקף חרדה באמצע הלילה בבסיס, לא הצלחתי לנשום והלב שלי דפק ממש מהר, נלחצתי מזה בטירוף.
אני לא יודעת מה קורה לי ולמה זה קורה.
מעולם לא הרגשתי ככה! לא ברמה כזאת.
המפקדת שלי שאלה אותי בטקט אם אני מעוניינת לפגוש קב"ן ואני סירבתי בתוקף.
אני לא רוצה שזה יכניס אותי להגדרות של מחלת נפש או שיחשבו שאיבדתי שפיות.
אני מרגישה שזה יכניס אותי להגדרות שמאד מלחיצות אותי.
אני לא יודעת מה לעשות, אני רק יודעת שאני באמת לא יכולה להמשיך ככה כי זה רק הולך ומחמיר.
יכול להיות שאני באמת מפתחת תסמינים של דיכאון? מה המשמעות של זה? איך מטפלים? זה ישפיע עלי בעתיד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות