היי חברים, אני פונה לחוכמת ההמונים בתקווה להיחשף למגוון נימוקים והסברים..
מתי עובר הגבול בין בררנות יתר בבחירת בן זוג לבין ידיעה מה אני שווה וכיוצב חוסר רצון להתפשר ??
ניקח מקרה, בחורה צעירה בשנות ה 20 המוקדמות לחיה, שאפתנית, משכילה, מטופחת ונאה ועוד תכונות רצויות ואידיאליות, לא מוצאת בן זוג.
היא פוסלת בחורים על דברים שבעיניה קריטים, ולא מוכנה להתפשר עליהם לטובת מערכת יחסים ארוכת טווח.
היא טוענת שהיא צעירה, ומקיימת את כל דרישותיה ועוד, ולכן אין סיבה שתסתפק במישהו שהוא כביכול פחות ממנה כלומר לא עונה על x דברים.. למשל, נמוך מדי, חסר שאיפות, מחסור בידע ועוד ועוד..
סביבתה טוענת שהיא לבסוף תישאר לבד אם לא תהיה מציאותית.
היא טוענת שהוא קיים ( כי כבר נתקלה בו) אך נדיר ביותר בכמותו.
מה דעתכם ? מי צודק?... מהו האמצע האידיאלי?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות