אז ככה התגייסתי ליחידה קרבית לפני 6 שנים.לאחר שנה הייתי בתרגיל ובתרגיל היינו אמורים להסתער על כיפה.נשכבנו וירינו עם תחמושת חיה.בקיצור נצעקה פקודה(מוטעת) להסתער אני היחידי שהסתער.החברים שלי נשארו מאחור קלטתי שאני היחיד שמסתער לבד.קפאו לי הברכיים.שמעתי שריקות הכדורים מעל ראשי אבל יכולתי לזבוב כי קפאתי.הדבר הבא שאני זוכר הוא חבר שלי קופץ ומציל אותי מהצרור שהחבר לידו ירה ובזכותו הוא לא פגע בי.
מאז עברו 5 שנים הדחקתי אך כל פעם שמגיע יום הזיכרון ולפעמים פה ושם עוברת בי המחשבה שאני הייתי אמור להיות על קיר החללים.
למה ניצלתי?למה זה עדיין מעסיק אותי?מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025