ילד מוזר בכיתה, מנסה להתחבר אליו ולא מצליחה, חושבת שיש לו בעיה שיכלית

היי!
זה סיפור משעמם קצת אבל די קריפי בהמשך, אם יש לכם ידע על פסיכולוגיה, או בעיות נפשיות אשמח אם תעזרו לי.
אז עברתי לפני שנה לארהב, ואם אתם יודעים בארהב בתיכון אז הולכים מכיתה לכיתה ולא נשארים בכיתה אחת.
לשמחתי או לצערי, יצאתי מהכיתה של הילדים שלומדים אנגלית כשפה שניה, זאת אומרת אני עכשיו "מסוגלת להבין ולדבר אנגלית כמו אמריקאית"- לא. אבל זה כבר סיפור שונה לגמרי. לפני שוהציאו אותי מהכיתה הזאת אז התחלתי לדבר עם מישהו שהוא מקובה, הוא היה ממש נחמד ואני צריכה חברים ולהפסיק להיות חסרת חיים אז נסיתי ליצור איתו קשר טוב. אמרתי לו שאני מישראל ושעברתי לארהב לפני שנה ואני מדברת עברית ורוסית (כן ההורים רוסים- עברנו בגלל עבודה של אבא).
אחרי שיצאתי מהכיתה הזאת אז הכניסו אותי לכיתת אנגלית של אמריקאים וכל שאר הכיתות כרגיל עם אמריקאים. פתאום אני מגלה אותו בשיעור ביולוגיה. אז אני מדברת איתו כי כמו שאמרתי לפני אני צריכה חברים (קושי). ואז זה נהייה ממש מוזר ואפילו קצת קריפי.
לא דיברתי איתו הרבה לא היה לי ממש הזדמנויות וכשכן דיברתי איתו הוא אף פעם לא הגיב על מה שאמרתי רק שתק. כאילו אני ואת\ה מדברים אז אני מצפה לתגובה כלשהיא, ולא קיבלתי אותה. אחרי יומיים שדיברתי איתו 5 דקות יומיים האלה , ועכשיו זה מתחיל להיות קריפי:
שהוא דיבר עם אבא שלו עליי שיש sweet lady" מישראל ושהיא יהודייה. אבא שלו מסתבר הוא בפטיסט שמאוד אוהב את ישראל וכפי שהוא אמר מתפלל כל יום לשלום ירושלים וישראל. הוא אמר שרצה להראות לי איזה ווידיאו אבל אין לו זמן, אז נתתי לו את המספר שלי מיוזמתי. ההודע הראשונה שהוא שלח לי היה: שלום (לא hello אלא shalom) והוא כתב כמה דברים ואז הוא כתב שאבא שלו יישמח להכיר אותי ולפגוש אותי, ושאני אדבר עם אבא שלי שאפגש איתו.
אני נלחצתי רצח כי
א בחיים לא היה לי חבר
ב אין לי קשר טוב עם ההורים שלי
ג ההורים שלי יודעים כמעט כלום עליי
אז בדיוק הייתי עם ידיד שלי ואמרתי לו מה לעזאזל אני עושה, אני רק רוצה להיות ידידה שלו, מה הורים,מה להכיר עכשיו, כאילו הלו אנחנו דיברנו כולה 10-15 דקות.
שלחתי לו תמונה שלי ושל ידיד שלי וידיד שלי כתב לו מהטלפון שלי- היי אני לא יכולה, אני עם "חבר" שלי. אני שונאת לשקר.
הילד הזה יודע 3 מילים בעברית- שלום, ברוך השם ומה שלומך. יודע כמה משפטים ברוסית וצרפתית, יודע אנגלית טוב וכמעט אין לו מבטא ולומד עכשיו גרמנית.
הוא חכם אבל הוא לא באותו הזמן.
הוא ממש מוזר, הייתי מתארת אותו כיותר מידי נחמד אפילו. זה מגיע למצבים שלא רק הילדים מובכים אחא גם המורים מובכים מהתגובות שלו. נגיד המורה מתקנת אותו אז וא יכול להגיד thank you ma'am, thank you so much. וזה על משהו ממש קטן ודי הייתי אומרת חסר צורך בלשים לב אליו.
או נגיד אתמול אז הוא הצביע אמר משהו וזה היה לא נכון (קורה) אז הוא אמר למורה מול כל הכיתה I am sorry I am so sorry כאילו הוא הולך לבית משפט או משהו. הוא תמיד אומר לי שלום בעברית למרות הניסיון שלי להסביר שלו שבישראל תכלס אומרים היי וביי ושלום זה יותר רשמי כזה, הוא תמיד פותח דלתות ומכחכה שכולם ייצאו. וכל זה מתלווה בקול חזק, ילד עם שיער קצוץ ודי גדול בגוף שלו ( לא שמן) עם תספורת של חייל, מדבר כמו חייל, והולך כמו חייל. הוא גם כל הזמן עם כובע בכיתה ורק לפעמים מוריד אותו.
שלחתי לו כמה הודעות אחרי גם הואו ענה לי - אבא שלו שומע מוזיקה חסידית (אני חילונית ממש) וכשניסיתי להסביר לו שבישראל זה ממש לא כולם חסידים ורבנים הוא אמר שהמוזיקה הזאת היא השורש והעיקרון של הציונות.
בגלל שקשה לי עם האנגלית עדיין אז אני מבינה אנשים דרך רגשות יותר מאשר מילים, אני כן מדברת אנגלית די טוב אבל עדיין יש לי מבטא. קשה לי להבין אותו. אתם בטח שואלים נן מה אכפת לך. אכפת לי כי א אני בן רוצה להבין אותו וולהבין אנשים בכללי אני מסתכלת וצופה הרבה ומקשיבה לאנשים. יש לו קול חזק ואי אפשר להתעלם מהדמות שלו, הוא מביא כל כך הרבה תשומת לב ואנשים צוחקים עליו והוא לא מבין את זה. הוא נמצא איתי עכשיו לא בכיתה 1 אלא 2 והוא כל פעם מחייך אליי ואומר לי שלום. אני לא מחבבת אותו, כולה חיפשתי חברים.

אני רוצה להבין מה נסגר איתו? האם זה אבא שלו ? יש לו בעיה שכלית? להתעלם ממנו? איך להתנהג?