יש לי בת זוג כמעט שנתיים, היא טסה לתקופה של חודש למקסיקו יחד עם השותף שלה לדירה

היא הייתה אמורה לטוס עם חברה טובה שלה ועם השותף לשעבר שהצטרף אליהם לטיול. הצעתי לה עוד לפני כמה חודשים כשהיא רק סגרה את הטיול שאצטרף אליה לשבוע בערך מתוך החודש הזה, ליום ההולדת שלי, אבל היא אמרה שזה לא מתאים כי זה טיול חברים. זה מאד פגע בי. החלטתי שאין מצב שאשאר בארץ לבד אחרי הסיפור הזה, אז שיכנעתי את אחותי לטוס איתי והחלטנו לטוס לניו יורק ביום ההולדת שלי, לשבוע.
בסופו של דבר החברה לא יכלה לטוס איתה אז היא טסה עם השותף ועם מישהו שעובד איתו שהצטרף אליהם. לקראת סוף הטיול 10 ימים לפני הם יעזבו ויטוסו לארה״ב והיא תישאר שם לבד. כששמעתי על זה הצעתי לה שוב שאבוא להיות איתה בזמן הזה שהם לא יהיו והיא תהיה לבד, במקום לטוס עם אחותי לניו יורק, היא לא נתנה לי תשובה, אמרה שהיא עדיין לא יודעת מה תעשה כשהיא תהיה לבד ושהיא צריכה לחשוב על זה. זה שוב פגע בי. ואז אחותי גם אמרה לי שהיא חשבה על זה והיא תתבאס אם בסוף אסע למקסיקו במקום לטוס איתה, כי כבר תיכננו אז אמרתי לבת זוג שאסע כבר עם אחותי לניו יורק ולא אבוא. יש לציין שהתייעצתי עם אחותי לפני שהצעתי לבת זוג בפעם השניה שאבוא להיות איתה שם ביום ההולדת שלי.

היא שולחת תמונות בקבוצה שהיא פתחה בוואטסאפ ואני חושבת על זה שכיף לה שהיא שם, המקום נראה מדהים בתמונות, גן עדן ממש ועצוב לי שהיא שם בלעדיי בנוף הזה שנראה מאד רומנטי לטייל בו ולהיות בו יחד. אני מרגישה שהיא לא חושבת עליי, שלא אכפת לה ממני, שהיא שוכחת אותי כשהיא שם. אנחנו מתכתבות פעם ביום בערך ל5-10 דקות ודיברנו בטלפון בשיחת וואטסאפ פעם אחת בכל התקופה הזו. גם קשה למצוא זמן להתכתב או לדבר בגלל הפרשי השעות.

הם כבר 10 ימים מתוך החודש בחו״ל ומאד קשה לי. היא אומרת לי שזה יעבור מהר, אני בטוחה שלה זה עובר מהר כי היא מטיילת ונהנית ולא חושבת עליי כמו שאני חושבת עליה, לי הזמן עובר לאט וקשה לי מאד.
אני תמיד מתגעגעת אליה יותר ומרגישה שאוהבת יותר בקשר הזה, גם בכלליות, בלי קשר לטיול.
בעוד שבוע מגיעה הטיסה שלי שזה גם יום ההולדת שלי, אני מחכה לזה בקוצר רוח, חייבת את החופש הזה, גם בשבילי, כי אני עובדת קשה בתקופה האחרונה וגם כדי לטייל בעצמי ולא לחשוב על בת הזוג כל הזמן.
מה אתם אומרים על כל העניין הזה?