הכרנו אחד את השני מגיל מאוד קטן אבל אף פעם לא הייתה בנינו אינטרקציה שהיא לא ריבים ומכות.
בעיקרון אנחנו נפגשים פעם בשנה כמה משפחות חברים, בשנה האחרונה הכל היה שונה דיברנו התקרבנו כאילו התבגרנו, ויצא מזה קשר מדהים! כבר חצי שנה שאנחנו בקשר, הוא בן 16 ואני בת 14 וחצי, הוא גר בישוב אחר ואני בישוב אחר אבל זה לא הפריע לקשר בכלל להפיך.
בהתחלה הקשר היה רומנטי אבל הבהרתי לו שאני רוצה שניהיה ידידים והוא הבין הכי בעולם, היינו כמו אחים, התנהגנו כמו אחים, ושנינו הרגשנו הכי חופשי בקשר הזה.
לפני חודשיים בערך הוא סיפר שיש לו חברה, מן הסתם פירגנתי לו הכי בעולם הייתי כלכך שמחה בשבילו!!
לאט לאט העובדה שיש לו חברה גרמה לנו להתרחק, לריב, לכעוס אחד על השני, ולאט לאט גרם לקשר שלנו להתנתק. בהתחלה התעקשתי שזה לא יפריע, כאב לי כלכך שהילדה הזאת יכולה לגרום לנו לריב כלכך הרבה. אחרי זה התחלנו לריב כל הזמן הדיבורים פחתו המפגשים בנינו היו מאוד לא נעימים, בקיצור לקשר הזה לא היה סיכוי להמשיך שיש לו חברה. לפני שבועיים התקשרתי אליו וניסיתי לדבר איתו כרגיל כאילו כלום לא קרה, אבל השיחה לא זרמה הוא לא דיבר כמו שצריך, דיבר מגעיל אפילו, הרגשתי נורא שככה הוא מתנהג! השיחה נגמרה בצעקות וריבים (עזבו שמרוב העצבים נפל לי האייפון ונשבר כל המסך) אחרי זה הריב המשיך בווצאפ, עד שכבר לא יכולתי יותר אמרתי לו שאני סיימתי להתווכח איתו כל הזמן ולנסות להרים את הקשר הזה עד לרגע שהוא יבוא ויגיד לי שאכפת לו.
עברו שבועיים שלא דיברנו אולי קצת יותר החלטתי לשלוח לו הודעה. רשמתי לו שחיכיתי שהתקשר או שישלח הודעה וראיתי שזה אפילו לא בכיוון אז החלטתי לשלוח ושבתכלס אני מתגעגעת. הוא אמר שנמאס לו לדבר איתו ולריב איתי ושבינתיים הוא לא מעוניין לדבר איתי. אמרתי לו שאני ממש לא אחכה לו, אז הוא אמר כמו כל הערסים-פוצץ.
בקיצור זה יושב לי על הלב רע לי וחרא אני מרגישה נורא, לא מסוגלת לתפקד כמו שצריך אני מרגישה ריקה בלי זה. ההבדל בנינו זה שאין לי אגו ענק כמו שלו, במיוחד לא שמדובר בחברות. איך אפשר להמשיך ככה?מה לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות