מרגישה לבד ושונה, אני מרגישה שאני לבד כל היום ולאף אחד לא באמת אכפת ממני

זו פעם ראשונה שלי שאני כותבת פה, מצטערת אם זה לא הכי שייך. אני עוד לא ממש מבינה ואני ממש אעריך אם תקראו את כל מה שכתבתי :)
טוב אז לפי מה שכתוב בכותרת אני מרגישה שונה. אני יודעת שבאמת שאין שום דבר רע בזה, ושונה לדעתי זה סתם משהו שהחברה מגדירה אם הוא לא כמוהם, שלא תחשבו שאני חושבת שזה רע להיות שונה. גם אף אחד לא קורא לי ככה אבל אני מרגישה ככה.
אין לי ממש חברות, אני דיי בטוחה שזה בגלל האופי שלי. אני ביישנית בהתחלה ויש אנשים שבאמת מגדירים את זה כהתבודדות אבל זה לא ככה. אנשים שקל להם להיפתח פשוט חושבים שזה קל לכולם, שזה שטויות אבל זה לא ככה. אני ילדה דיי מופנמת ואני פשוט לא מרגישה שייכת. אני לא מוצאת מישהו שאני באמת מרגישה לידו חופשיה ואני יכולה לשתף אותו. אני לא יכולה לשתף אף אחד כי אני לא מרגישה שבאמת אכפת לבן אדם. זה סתם חברות של היי מה קורה. רוב הזמן אני סתם לבד בבית בלי לדבר עם ילדים ובכלל לא יוצאת. זו לא הרגשה כיפית כי אני חושבת שבגיל הזה כן צריך ליהנות אבל אני מרגישה שכשאני יוצאת בפעם ב... אני מרגישה כזאת מטומטמת שיצאתי מההתחלה כי אני מרגישה שאני שונה מכולם. כולם לדעתי צוחקים ומתלהבים מדברים כל כך מטומטמים. פעם אחת שיצאתי עם חברות שלי ופגשנו כמה בנים בדרך הם והחברות המדהימות שלי חשבו שזה נורא מבדח אם תינוק בן 13 יתחיל לדבר על הציצי שלך ולדרג את הגודל שלו, בעייני זה שטותי ומטומטם ופשוט עפתי משם כי זה הרגיש נורא תינוקי ונורא לא רציתי להיגרר לזה ולא רציתי להשתנות כי אני באמת נורא אוהבת את האופי שלי אבל זה פשוט שונה מכולם. אני לא מצליחה למצוא באמת ילדים שאני יכולה לדבר איתם על דברים ולהתלהב איתם על אותו דבר. למשל אני ילדה שאוהבת מאוד לקרוא ספרים, והרבה מאוד מהילדים בגילאים האלה מגדירים את זה כ"חנוני" שלדעתי זה מטופש וגם לדעתי אין שום דבר רע בלהיות "חנון" ואני חושבת שכל הדבר הזה זה סתם מטופש שכשאנשים יגדלו הם יצחקו על כל הדברים המטומטמים שעשו בגיל הזה. כשאני מסיימת ספר ואני רוצה סתם לדבר עם מישהו על זה אין לי עם מי. אני מרגישה כשאני צוחקת עם חברות הכל זיוף כי כל השטויות האלה לא באמת מצחיקים אותי וזה בכלל לא שייך אליי. וזה גורם לי להרגיש נורא. כי זה לא כיף להרגיש שונה ולא שייכת. זה כן הורס את הכיף שבגיל הזה, אמנם לרוב אני יודעת שזה גיל מטומטם אבל זה גיל שבאמת כדאי ליהנות ממנו ואני לא מרגישה שאני נהנית, אני מרגישה שאני לבד כל היום ולאף אחד לא באמת אכפת ממני. ואני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה רע כשאני כל יום לבד בבית באמת בלי לדבר עם מישהו...