מסיבות אישיות שלא אפרט כאן החלטתי עוד לפני שבכלל הכרתי את בן זוגי הנוכחי שרגלי לא תדרוך במוסד הרבנות בשום אופן. כשהתחלנו להיות ממש רציניים העלתי את הנושא ואמרתי לו את דעתי בפירוט רב. הוא לא כל כך הבין אותי אז אבל אמר שלו זה לא כזה משנה ואם זה כל כך חשוב לי אז כשיגיע הזמן לא תהיה לו בעיה עם זה.
לפני חודש הוא הציע לי נישואים אחרי ארבע שנות זוגיות. כשהתחלנו לתכנן הנושא כמובן שוב עלה והוא לא הביע התנגדות בכלל! אבל!!! וכאן זה החלק הקריטי, אחרי שהוא סיפר להורים שלו על כך הם התחרפנו וחפרו לו כל כך עד שהוא "נשבר" ואמר להם שינסה לשכנע אותי. במקום לתמוך בי, שהוא יודע שזה חשוב לי והבהרתי את זה לו כבר מההתחלה, הוא מתקפל מול ההורים ועוד מפיל את הכל עליי ועושה ממני "הבעייתית"?? כמובן שרתחתי מזעם ברמות אחרות והיה לנו ריב ממש גדול על זה שבסופו לא הייתי מסוגלת לדבר איתו יומיים שלמים (שזה ממש נדיר אצלנו - אין סיכוי שאנחנו לא משלימים באותו יום בחיים!).
עכשיו אנחנו כמובן מדברים אבל עדיין אין הסכמה בעניין והוא החליט כנראה לבחור בצד של ההורים שלו... אם זה ימשיך ככה, ברור לי שאין מצב שאני מתחתנת - אין כאן שאלה בכלל. מה שכן, אני ממש מבקשת עזרה - איך אפשר לגרום לו לעמוד בצד שלי? איך אפשר שהוא יתחרט ויבין שמה שאני מרגישה חשוב יותר מהדעה של ההורים שלו? שהקשר שלנו לא צריך ליפול בגלל שההורים שלו נדחפו לנו לעניינים האישיים?
חשוב לי לציין שעם ההורים שלו היחסים די קרירים מבחינתי. אני מאוד לא מתחברת אליהם והם גם אף פעם לא עשו מאמץ כדי לגרום לי להרגיש בנוח, למרות שבהתחלה הכי השתדלתי להיות נחמדה אליהם....
אודה לכם מאוד אם תעזרו לי!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות