הכרתי משהו, יש בנינו חיבור טוב. השיחות שלנו זורמות ונהפוכות לעמוקות יותר ויותר משיחה לשיחה.
וכן גם המראה שלו מושך אותי.
יש לי לידו תחושת בטחון, וברוב הזמן אני מצליחה להיות ממש טבעית, אני לא מרגישה צורך להתנצל או להתגנדר, וחשוב מי זה לא מרגישה שהוא שופט אותי, ההפך הוא הנכון.
זה צד אחד של מערכת היחסים הזו.
הצד השני זה, התנתקויות מידי פעם, כאילו התקרבות ואז פתאום טוב ביי, הכי יבש ולא מוסבר.
שבוע שנפגשים ומדברים כול יום פתאום שלוש ימים כלום, אפילו לא מה נשמע.
יש לו רגעים של היי שלא צחוקים, אווירה טובה, בטחון, שאיפות , ואז יכול להיות פתאום דכדוך, וותרנות, חוסר מוטיבציה, שקיעה כזו כמו לדיכאון (לא בדיוק מאניה דיפרסיה אבל דומה).
או שיכול להיות שפתאום באמצע שיחה הוא מתעצבן, וחותך את הנושא, בקטע של טוב אני לא מבין אותך!.
או שיש כאלה משחקי קנאה, אם נגיד אני משתפת שנפגשתי עם ידיד שלי.
אנחנו ממש בתחילת הקשר, והכל עוד מאוד ראשוני- ומצד אחד זה מאוד מורגש שזה רק תחילת הקשר ומצד שני זה מרגיש כמו זוג שכבר שנים ביחד, עד רמה שנוח לנו פשוט לשבת ולשתוק, ביחד.
מצד אחד אני נמשכת לכל הדברים הטובים שצייניתי, לתחושת מוגנות, למראה לשיחות הוזורמות, מצד שני הניתוקים האלה, התגובות הלא אחידות, והלא ברורות, הוותרנות וסוג של נטייה להרס עצמי מרתעים אותי מאוד... ואני חוששת להכנס לכזו מערכת יחסים.
מתלבטת מה לעשות ואיך לקבל תמונה בהירה יותר של מי הבן אדם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות