מה הקטע עם כל ההערות כל הזמן מצד כל האנשים? אני מרגישה כאילו רוב האנשים מסביבי, בין אם חברים, משפחה או אפילו סתם אנשים, הם פשוט חסרי ביטחון שלא יכולים לראות מישהו שלא חי את החיים כמוהם. אני באה ממשפחה מעדה יחסית שמרנית ולמרות שביקשתי מאמא שלי כבר יותר משנתיים והמשכתי לבקש מאנשים במשפחה שיפסיקו עם זה כבר המון זמן זה אף פעם לא נגמר.
אז גם זה התחיל כרגיל בראש השנה והמשיך לערב סוכות ששם התפוצצתי - "מתי חתונה?", "מתי תביאי ילד?", "את לא נעשית צעירה", "בחורה צריכה להיות ככה ואישה צריכה להיות ככה", "תעשי סקס אחרי החתונה", "אף גבר לא ירצה אותך ככה", "תפסיקי לדבר שטויות כולם רוצים ילדים", "תתאפרי", "את צריכה לרדת במשקל", "את צריכה לעלות במשקל", "זה משמין", "תאכלי קצת, תשמיני", "שימי עקבים", "תני לו ליזום", "תני לו לשלם", "תהיי יפה ותשתקי", "תחייכי", "תשמרי על הכבוד שלך", "אל תתני לו להרגיש מאוים", "תני לו להרגיש חזק ממך", "תני לו להרגיש חכם ממך".
עכשיו אני יודעת שזה לא במקום אבל התפוצצתי עליהם כשכל המשפחה הייתה שם כולל הבני דודים והדודים ואמרתי להם שיסתמו את הפה ויפסיקו להגיד לי איך לחיות.
וישר אחרי זה מיד כולם הפכו להיות נעלבים ושזאת לא צורה לדבר ואני מעליבה וצריכה להתבייש בי.
למה כשהם אומרים לי מה לעשות ואיך לחיות זה בסדר גם אחרי שאני מבקשת להפסיק, אבל ברגע שאני אומרת להם מה הם צריכים לעשות הם מיד נעלבים?
לא רוצה לשמוע את זה, רוצה לחיות את החיים שלי ולא את החיים שהם מנסים להכתיב לי. אני מרגישה שהארוחות המשפחתיות האלה מבחינתי זה רק כדי לתת כבוד ולשבת עם משפחה שלא מכבדת את המ שאני רוצה ואת מה שאני ביקשתי.
בכל אופן מאז אמא שלי נורא התעצבנה עליי ואני ושאר המשפחה בכאסח רציני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות