שלום,
השאלה שלי קצת מורכבת ואני לא יודעת מאיפה להתחיל...
אני סטודנטית ואני יוצאת עם בחור שעובד בהייטק ומבוגר ממני בחמש שנים.
לכל אורך הקשר הוא גילה כלפי... חסכנות.
מסיבה זו גם המעטנו ביציאות והרגשתי לא בנוח.
הוא מעולם לא הציע ואני לא ביקשתי,
יוצא שאני כמעט תמיד יושבת איתו בביתו ואנחנו רואים טלויזיה או מטיילים מעט בחוץ אבל באופן כללי לא טוב לנו והוא מתוסכל...
אני גרה במעונות. לפני כמה חודשים, הוא הציע שקל לעבור דירה וחיפשנו דירות באמת... אבל כשהוא אמר לי מה מבחינתו החלק שלי בשכירות אמרתי שלא אוכל לעמוד בזה והוא כעס עלי למרות שהוא יודע שממלגה של אלפיים ש״ח לא אוכל לממן את חלקי. בסוף לא עברנו לגור יחד.
מלהתחלק איתו תמיד שווה בשווה אני מצליחה לחסוך בערך חמש מאות ש״ח בחודש, הוא חוסך בערך ארבעים אלף.
אני לא יכולה להמשיך ככה, ניסיתי בעדינות להגיד לו אבל התפתח ריב לא נעים ״מתוקה נראה לי שהתבלבלת אני לא פראייר״ ועוד הרבה דברים מעליבים שלא ביקש עליהם סליחה.
אני רוצה לציין שהוא לא חוסך רק עלי אלא גם על עצמו. הוא גר בדלות ותמיד מתלונן על מחירי מוצרי מזון וצריכה... הוא קונה מעט מאוד מצרכים ובקושי יש ריהוט בדירה בה הוא מתגורר.
אני חושבת שנדיבות היא לא תולדה של המצב הכלכלי אלא בעיקר של האישיות כנראה...
לא יודעת מה לעשות. הקשר לא יתקדם, לא מתכוונת לגור ביחד בדירה שלא יכולה להרשות לעצמי את מחצית השכירות בה ולא רוצה לגור על חשבונו. לא שהוא יציע זאת אי פעם, הוא אפילו מבקש ממני כסף על מצרכים שאני אוכלת בביתו כמו למשל מילקי ותפוחי אדמה :( עצוב לי אפילו להקליד.
הפערים גדולים מידי?
אני אוהבת אותו אבל קשה לי אפילו להקליד את השאלה כי אני מתביישת לפרט
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות