היי,
יש לי שאלה שאני יכול לשאול רק אנשים מבוגרים, אך היא עלולה להיות קצת פוגעת ולכן אני שואל כאן.
עד גיל 30 החיים מעניינים ומרגשים. קצת צבא, טיולים בחול, עבודות מתחלפות, יוצאים עם בחורות חדשות כל פעם, חתונה...
אבל אחרי החתונה, בסביבות גיל 30 40, החיים נכנסים למעיין שיגרה אינסופית משעממת.
שוב מתלונננים שיום ראשון הגיע.
נשארים עם אותו בני זוג (לרוב), דבר שנהיה שיגרתי ומשעמם, קשה מאוד לשמור על אותה משיכה שהייתה בתחילת הקשר.
חיים בשביל לעבוד למען הילדים.
מחכים כל הזמן לסופש לנשום קצת, ואז חוזרים למעגל העבודה האינסופית.
בעיות בריאותיות מתחילות לצוץ.
הכל נהיה שיגרתי וחסר משמעות.
אני מסתכל על ההורים שלי ומפחד - אבא עובד כמעט כל זמן פנוי, חוזר הביתה גמור וסחוט, ורק בימי שבת הוא יכול קצת לנוח.
אמא אותו דבר.
בשביל זה שווה באמת לחיות?
מה הטעם בזה?
אין שום דרך אחרת?
אני כל כך מפחד להגיע לגילאים האלה, שהכל נהיה שיגרתי ומדכא, בלי שום חידושים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025