היי אני בת 18 ולא היה לי אף פעם חבר ..
אתם בטח חושבים שאני מכוערת או משוו כזה אבל לפי מה שאנשים אומרים אני לא..
בכל יום כמעט אנשים מתחילים איתי אבל אני לא נענית לאף אחד
וזה לא בגלל שאני מנסה לשחק אותה "קשה להשגה" ממש לא..
זה פשוט הביטחון העצמי שלי..הוא ממש נמוך
אם נגיד מישהו יבוא ויגיד לי שאני יפה אני ישר יחשוב "למה הוא משקר ?מה האינטרס שלו??"
אני כל כך רוצה מישהו שיאהב אותי אבל בזמן האחרון אני מרגישה כאילו זה "מאוחר מדי"
דבר ראשון תמיד שרואים אותי שואלים אותי אם יש לי חבר וזה
אז מזה אני מבינה שכולם חושבים שיש לי "ניסיון" עם בנים
ואני מתביישת להגיד שלא..
האמת עד גיל 14-15 אמא שלי גם העדיפה שלא יתחילו לי קשרים עם בנים יכול להיות שבגלל זה אחר כך כבר לא הצלחתי למצוא משהו כי לא היה לי ניסיון ילדות כזה..
אז השאלות שלי הם בעיקר לבנים פה:
אם נגיד תראו בת יפה אתם נטו תתחילו איתה בשביל להשיג הנאה זמנית?
ואם כן אבל שמעתם שבחיים לא היה לה חבר? מה תעדיפו להתרחק כי אתם לא באמת רציניים לגביה ולא בא לכם שזה יהיה הניסיון הראשון שלה?או ההפך?
ואם נגיד אתם מתחילים קשר אם משהי שגם אתם לא יודעים עליה הרבה ופתאום מגלים שיכול להיות שאתם תהיו החברים הראשונים שלה זה יוריד לכם ממנה כי אתם מעדיפים אחת עם "נסיון" או ההפך דווקא תאהבו ת'רעיון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות