היי אנשים...
קודם כל תודה על קריאת השאלה בכלל...
טוב אז ככה,ישלי בעיה עם זוגיות בכללי ,אני לא רואה את עצמי בזוגיות עם אף אחד ואפילו שיהיו את אלה שיאמרו את רק בת 17 זה לא קשור כי אני אפילו לא רוצה אתזה ובתור אחת שלרוב חבריה יש בני זוג הלחץ החברתי אצור להשפיע מה גם שכן הציעו לי מספר בחורים שממש חיבבתי לצאת איתם.עד שהם הציעו.זהו שם נגמר (מבחינתי) הקשר איתם ואני התרחקתי מהם במהירות לאמעניין אותי קשר זוגי ואני לא רוצה אף אחד שישב לי על הצוואר.
(ועם כל הכבוד לכל הזוגות האוהבים גם באהבה אני כבר כמעט ולא מאמינה מתןך מה שאני רואה סביבי האהבה נגמרת ואם אנשים נשארים ביחד המון זמן זה לרוב מתוך הרגל ונוחות-לעניות דעתי כמובן)
בכל אופן הבעיה היא כזאת...אני לא רוצה להיות כך כלומר להרגיש כך בקשר לאהבה בכל אופן אני בנא וכמה שאני אוהבת להיות לבד אני לא אוהבת להיות בודדה ואם לא נשלה את עצמנו מה שנשאר לנו זה המשפחה וחוצמזה אולי זאיזהו מקום בלב אני כם רוצה שמישהו יאהב אותי למרות שהערום הנפשי הזה מלחיץ אותי מאוד(כן,אני טוטאלית לחלוטין ומאמינה בהתמסרות ללא מחיצות בין בני זוג .אם כבר-אז כבר)
בכל אופן אשמח אם תספרו לי שגם אתם חוויתם אתזה וזה עבר וכיום ישלכם אישה מדהימה ושבעה גמדים (סתאםם;)
אבל בקטע מעשי: מה אני עושה כדי להשתחרר מהמחשבות האלה שאהבה זה בולשיט רציני וכל מה שאנחנו רואים מסביב זה לא יותר מתשוקה מעורבת בכמה רגשות ושזוגיות זה לא יותר מדבר מכביד ומגביל?!
אשמח מאוד לעצות פרקטיות וגם איך לשנות את המחשה ובעזרת זה את הגישה...
Xoxo
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025