האם הייתם הולכים לאירוע שכנראה האקסית שעוד לא ממש התגברתם תהיה שם?

אמ״לק
הייתם הולכים למסיבת יום הולדת של חבר שהכיר לכם את האקסית, שעדיין לא התגברתי עליה, וסביר להניח שהיא תהיה שם [לבד, עם בן זוג, או שלא תבוא ואז גם מחשבות מסוימות]

מי שמעניין אותו/אותה שיקרא קצת עליי ועליה ועל השתלשלות העניינים.
———

אשתדל לקצר,

שנינו בני 29 תכף, יצאנו כ- 4.5 חודשים, לפני שנה וקצת.

האמת, שאני בחור דיי רגיש, ולוקח לי זמן להתחבר, כי אני לא אוהב פרידות.
יצאנו, ולאט לאט התאהבתי, היו לנו שיחות מאוד עמוקות, ואנחנו אוהבים דברים דומים, וכשניהיה גם אינטימי והמשיך, הרגיש לי ממש בנח.
מצד שני, הרגיש שהיא קצת משחקת משחקים, פתאום נעלמת, פתאום חוזרת, תמיד בטענות יחסית הגיוניות, אבל לא הלך חלק, ואני רגיל מקשרים קודמים, שאם זה זורם ליותר מכמה דייטים, ומדברים הרבה אז מעלים הילוך, וכאן הרגיש שההילוך הוא ראשון עם עלייה לשני, מתניע לאט לאט.
מאוד רציתי כי חשבתי שהבסיס שלנו טוב, אז ניסיתי לזרום איתה עם זה.

לצערי, מהרגע שחזרה לגור עם ההורים, בערך חודשיים וחצי אחרי, הבעיות צצו, היא הפכה חסרת סבלנות, ולא הייתה מוכנה לדבר בטלפון, אלא רק בהתכתבויות, בטענה שלא נעים לה שההורים שומעים את השיחות, כי הקירות אצלה דקים.
זה יצר אצלי תחושה לא נעימה, כי הרבה פעמים היא לא הבינה למה אני מתכוון, ואני אותה, והתקשורת הפכה לגרועה, והשפיעה הלאה.
בנוסף, בחודשיים האחרונים לקשר היא חלתה במשהו, מן חום שעולה לה רק בערבים, ולעיתים תשישות, ובגללו היא לא הייתה מוכנה לבוא להיות אצלי, אפילו סתם לסרט, וכמעט לצאת מהבית.
ניסיתי לתמוך ולהבין, ואני מודה שטעיתי לפחות פעם אחת, אבל לאלו שאני מספר את כל הסיפור, אומרים לי איך יכולת להיות איתה ולא התחרפנת, שמכל סיטואציה היא ראתה את הרע והמתסכל.
מפה לשם הקשר התדרדר, היא כעסה עליי על כמעט כל דבר, ולבסוף היא החליטה שהקשר לא ישים ונפרדה ממני.

אעיר כמה הערות אגב, שבערך בחודש השני, לאחר איזה ריב, אמרתי לה שהיא תמיד יכולה לסמוך עליי, כי היא הבת זוג שלי, והיא למחרת אמרה שזה הפתיע אותה, ושהיא לא רואה אותנו כזוג אלא כמכירים אחד את השני.
מצד שני היא מאוד רצתה שנשכב בלי קונדום, וממש התלהבה וחיכתה לזה, והנחתי שזה כן התקדמות מצידה.
ושוב, מצד אחר אמרה לי לקראת סוף הקשר, שכמות הפעמים שהיא יוצאת או באה הביתה זה תלוי בכמה היא רוצה.

שורה תחתונה, למרות שהיא הציגה את זה כאילו אני זה שמקשה ושלכל דבר יש לה תשובה הולמת, היו סימנים באוויר.

בכל אופן, לקחתי מאוד קשה את הפרידה… אבל קיבלתי את זה שהיא לא מעוניינת בי יותר, וניסיתי להמשיך הלאה.
אחרי כמה ימים, היא שלחה לי הודעה בנושא כלשהו, אך בניסוח הזה ״אולי לא במקום, ולא בכדי לפתח שיח, הודות לכך שדיברנו על זה הרבה…. ולינק לכתבה״, ראיתי את הכתבה, ושלחתי סמיילי, רציתי לכבד את אי השיח שלה, למרות שהיה לי מוזר.

עברו החודשים, ולא עבר לי, בדיוק עברתי לעבודה חדשה, ובגלל שדיברתי איתה על זה הרבה, אמרתי שאספר לה, ואצור קשר.
זה התחיל בזה שהיא סיפרה לי שהיא שוב חוזרת מהבית חולים, ועדיין לא יודעים מה איתה, והיא סיפרה לי שהלכה להמון בדיקות, וכלום.
רציתי לתמוך, להתקרב, גם כידיד, ברור שרציתי יותר, אבל גם זה היה מכל הלב העיקר שיהיה לה טוב.
היא סיפרה לי במן ריגוש את כל מה שעוברת, ומה נשמע, אך מהר מאוד השיחה הפכה קרירה.
אני לא אוהב רמזים, לכן הצעתי לה לצאת לסרט, אך היא דחתה אותי כי לדעתה צריך קאט חד וחלק.

למרות זאת הרגיש לי שיש דברים שהיו בקשר, שלא הובנו, גם עשיתי הרבה חשבון נפש, אבל לא רציתי להיות מציק.
לאחר עוד מס׳ חודשים, פגשתי את החבר הזה שהכיר ביננו, והוא סיפר לי שעוד לא יודעים מה יש לה, והיא שבר כלי.
החלטתי שאני לא רוצה לשמור בלב שלי לעד, כתבתי לה משהו, מן כל מה שאני חושב, כי זה מאוד ישב לי.
העלתי את זה לאיזה אתר אינטרנט, שלחתי לה לינק, מן מקום כזה של תחליטי האם לקרוא.
היא רשמה שזה העלה לה המון חיוכים, התקשקשנו עוד קצת, שוב התעניינתי לשלומה, אמרה שאולי יודעים מזה, אולי לא, והיא מחכה ליום שזה יעבור, אמרתי לה שגם אני.
שוב הצעתי לה לצאת, לאיזה פאב שאהבנו, והיא אמרה ״כפי שאמרתי פעם קודמת״.
קיבלתי, והמשכתי הלאה.

לפני מס חודשים, פגשתי שוב את החבר, שסיפר לי כמה היא בבאסה, ושהיא מפספסת חתונות, ושהיא לא ממש יוצאת מהבית.
שוב הכל חזר, וכעת ביקשתי ממנו שיותר לא ידבר איתי עליה, שזה עושה לי לא טוב, בידיעה שהיא לא מעוניינת בשום דבר ממני.
קצת זמן לאחר מכן היה לה יום הולדת, ואני יודע כמה יום ההולדת חשוב לה, את הקודם חגגנו יחד.
תאמינו לי שהרגשתי שאני מציק, אבל עדיין עשיתי את זה.
הכנתי לה מן ברכה כזו של משחקי הכס, אתר כזה שתלוי באיזה דמות בוחרים היא מובילה אותך לברכה אחרת.
שלחתי לה בשעות הערב את הניסוח הזה, דומה למה ששלחה לי בעבר:
״היי.. בלי לפתח שיח, אבל את אדם שמאוד יקר לי, ואני יודע כמה חשוב לך היום הולדת.. ואני לא יכול לעשות משהו סתם, אז הכנתי לך את זה, מכל הלב, והלוואי שאת מרגישה כבר יותר טוב״
היא ענתה אחרי כמה זמן ״תודהה, שאלה האם אני כתבתי את כל זה, ועניתי שכן״
למחרת שלחה לי סמיילי נוסף וזהו.

מאז לא דיברתי איתה, וגם לא מתכנן.
עושה הכל לשים אותה מאוחריי.
בזמן היורו החבר הזמין אותי לראות אצלו את הגמר, אך מהסיכוי שאפגוש אותה העדפתי שלא להגיע.

היום, חזרתי הביתה, וראיתי שהחבר המשותף הזמין אותי ליום הולדת שלו, מן על האש באיזה פארק.
סביר להניח שהיא תהיה שם.

אני מתלבט האם ללכת, לא מרגיש שהיא ממש מאחוריי, אולי היא תבוא עם מישהו, או תתכתב מלא, או תלך מוקדם ואני במחשבות, או לא תבוא, ואני אחשוב אולי היא עוד חולה בבית, ושוב אתבאס.
מה גם חברים שלנו, שמכירים את הסיפור שלנו אך לא אותה יהיו שם, ואני בטוח שיהיה מתח באוויר בגלל זה.

מצד שני קצת באסה לי שזה לא מאחוריי כבר, ואולי אני צריך ללכת ולהתמודד מול זה, למרות התוצאות שרשמתי.

נכון לעכשיו מתלבט, לכיוון הלא.

מה אתם הייתם עושים?