גיי בן 15 בארון, מבולבל, החבר הכי טוב מתנהג מוזר ואני רוצה חבר

יצאתי מהארון בפני החבר הכי טוב שלי לפני חודש בערך (חברים מכיתה ג', גם כשחבורות התפרקו נשארנו ביחד, פשוט עונה לכל ההגדרות של חבר הכי טוב. אוסיף שאני לא דלוק עליו ואף פעם לא הייתי).
הוא קיבל את זה בשוק, אמר שהוא לא ציפה לזה בכלל וייקח לו זמן לעכל. שלושה ימים בערך הוא לא הסתכל לי בעיניים והתרחק כאילו לא הכרנו מעולם, התנער ממני בכל צורה אפשרית בבית ספר אבל בווטסאפ כששאלתי אותו מה עשיתי לו רע הוא אמר שכל בסדר. המשיך ככה עוד יום ואז כבר לא יכולתי עוד. אמרתי לו שאני חייב לדבר איתו על על הנושא והוא אמר שהוא לא מנסה להתנתק, שהוא פשוט קצת בשוק ולא חשב את זה עליי אף פעם ושזה מלחיץ אותו שהוא היחיד שסיפרתי לו ושאני לא אספר בקרוב להורים. הוא אמר גם שזה מפריע לו שלו אף פעם לא הייתה חברה ועד עכשיו הוא "נשען" עליי וחשב שאם לי אין חברה אז הוא גם בסדר. הואני אמר שהגל בסד"ר ושזו רקצת תקופה קמת קשה בחיים ואני אעבור גם אותה. בקיצור זאת הייתה שיחה טובה והוא הוריד ממני לחץ נפשי כבד. בסוף השיחה הוא גם אמר לי שבכל מקרה הוא לשם לעצמו מטרה השנה להכיר אנשים חדשים ולהתחבר יותר עם בנות ושאני לא צריך לקחת אישית שהוא מבלה עם אנשים אחרים.

עברו 3 שבועות מאז ואני עדיין לא מצליח להפסיק לחשוב על זה שהוא קצת מתרחק וקצת מוריד מהערך שלי בתור חבר. ביום כיפור למשל הוא יצא עם ילדים אחרים מהכיתה ולא אמר לי על זה אפילו. לא יודע אם הוא אפילו מודע לכך שזה מפריע לי וזה מטריף אותי.

זה לא נראה כאילו הוא מנסה לנתק קשר כי הוא כן שואל מה קורה ויוזם שיחות מדי פעם אבל זה כאילו פעם הוא מתייחס אליי ופעם שוכח מקיומי. הוא נשאר חבר שלי אבל מוריד בחשיבות שלי לעומת ילדים אחרים בכיתה. אני פשוט לא יודע מה לעשות עם זה כי זה בא בהפתעה בלי סיבה מיוחדת.

בנוסף לכל הצרות האלה אני כמו כל מתבגר הומו רוצה חבר. האמת היא, שאני לא מכיר אישית אף הומו ואין לי מושג מה אני אמור לעשות או איפה להכיר אחרים מהקהילה. יש קבוצת איגי בסביבה אבל מחוץ לעיר. שווה את המאמץ לנסות?(לאו דווקא למצוא חבר, אלא בתור מקום שיהיה אפשר לדבר בו ולהכיר אנשים חדשים)
אשמח אם תייעצו לגבי מה לעשות עם ההתנהגות המוזרה של החבר שלי ולגבי הקבוצות של איגי.