ילד עם אבא חולה סרטן הציע לי חברות - ואמרתי לא. עכשיו הוא עושה לי מצפון ואני לעצמי - בצדק?

שלום אסקפייפל,

בכל ענייני אהבה וסוגיות החברות אני לא החלטית, אולי גם מגושמת. כן, אני מודה שעשיתי כמה טעויות לאורך דרכי, אבל היום אני די למודת ניסיון ויודעת להבדיל בין ניצול לבין חיבה או אהבה.
אבל לפני כמה שבועות הציע לי ילד (שבשביל הדימוי נקרא לו לידור) חברות בדרך מאוד לא נעימה, לפחות לי.
קודם כל לידור טרח לספר לכל הכיתה שהוא מאוהב בי. ואני, בצורה כמעט מושלמת, חשבתי שהם מדברים שטויות ושיחקתי את התמימה בסיפור הקלאסי הזה.
באחר מאירועי הכיתה נשארנו אני ולידור ביחד בכיתה, כשלפתע הוא שלף מולי את השאלה "מי לדעתך הוא הגבר המושלם?" ואני, עוד פעם כמו עיוורת ומולכת לשולל עניתי לו מה אני מצפה מילד שאני אצא איתו. "אני מצפה שהוא יהיה גבוה ממני (שדרך אגב, לידור היה נמוך ממני כמעט ב-20 ס"מ) ושיהיה גדול ממני בכמה שנים טובות. אני מצפה שהוא יהיה חכם, ושלא יעיר הערות מטופשות כמו שכל הבנים בכיתה עושים. ושכמובן הוא יהיה חתיך....." (כל הנקודות מסמלות פאנטסיות של ילדה בת 8)
בהמשך התחלנו וגילגלנו את השיחה, ואני גיליתי שיש לו אבא שהוא חולה סרטן (מה שאגב כל ילד בכיתה ידע אבל אני כהרגלי לא מעודכנת במיוחד) ושאמא שלו דיכאונית והוא בנוסף לכל חוזר בשאלה ממשפחתי דתית-חרדית.
הוא כנראה לא הקשיב למה שאמרתי לו על הילדים שאני אצא איתם כי באמצע השיעור הוא שלח לי פתק "אני מאוהב בך". ומה לעזאזל אני אמורה לעשות?!?!
בחוסר ברירה עניתי "אני מצטערת. זה באמת לא קשור אלייך, אבל כל מה שאמרתי לך על הגבר המושלם בשבילי זה נכון. ואני מצטערת, אבל זה פשוט לא אתה, זה אני" תמימות מטופשת.
נעזוב את העניין שהוא התגלה אחר כך כילד ממש זבל שמדלג מבנות ושומע רק לא כל הזמן מכל בת אפשרית, ושאחרי שבוע מהעניין הזה הוא הציע למישהי מהכיתה לחזור להיות ביחד. כאילו- מה עובר לך בראש?!?!?!?!
והנה הפואנטה של כל העניין- הוא עושה לי מצפון רגשי, ואני עושה לעצמי מצפון רגשי. כאילו, למה לא גיליתי יותר רגישות? ולמה לא נתתי צאנס? כאילו, כן זה יראה מטופש אם הייתי יוצאת עם ילד מכוער שנמוך ממני והוא לא חכם בשיט ורק מקשה על המשפחה שלו בבית (ותאמינו או לא, זה הדבר שהיווה 80% מההחלטת הסירוב שלי). אבל בכל הזדמנות הוא עובר לידי ואומר לי כמה המצב שלו בבית קשה, וכמה הוא צמא לחום ואהבה. הוא כל הזמן עושה לי רגשות אשמה ואני כבר מיואשת.


עזרה?