החברה הטובה אובססיבית וחונקת, מרגישה שהיא מנסה "לשמור" אותי רק לעצמה

שלום לכולם!
לפני כמעט שנה התגייסתי ביחד עם מישהי שהכרתי לפני, אבל לא היה לנו חיבור.
נקרא לה, באופן היפותטי, יובל.
במהלך הטירונות והקורס, יובל ואני התחברנו מאוד. היינו מדברות על הכל, לומדות ביחד ונפגשות אפילו בסופשים.
אחרי הקורס כל אחת המשיכה לכיוון אחר בצבא, אבל עדיין נשארנו בקשר מאוד טוב, הפכנו להיות החברות הכי טובות עד עכשיו.
בהתחלה, הרגשתי שאני מתרחקת מרוב החברים שלי מרוב שהייתי מבלה איתה כל הזמן, אבל זה לא הפריע לי כל כך, בגלל שיובל הייתה הכי קרובה אליי.
לפני חודשיים בערך, התחלנו להכיר אחת לשניה חברות אחרות ולהפגש איתן כקבוצה- ופה התחיל השינוי.
מאוד אהבתי את החברות שלה, ורציתי להתחבר אליהן, אבל בשלב יחסית מוקדם התחלתי להרגיש שהיא לא אוהבת את העובדה שאני מתחברת לחברות שלה, ולמרות שאהבתי אותן, הנחתי לזה כי לא רציתי לפגוע בה.
מאז ההיכרות איתן, התחילה תחושה של חניקה מצד יובל. היא הייתה שולחת לי המון הודעות במהלך היום, מתקשרת אליי בגלל כל דבר קטן, כמה פעמים ביום, והייתה רוצה להפגש איתי ולצאת רק איתי בערבים (רק שתינו) במשך כל הזמן שאני בבית. יובל החלה להגיד דברים כמו "אני מרגישה שנמאס לך ממני" ו"אני מרגישה שאת חברה שלי רק כדי להתקרב לחברות שלי". ניסיתי להרגיע אותה ולהסביר לה שזה לא המצב, אך ללא תועלת.
היום בבוקר יובל התקשרה אליי ורצתה שנפגש. היא באה אליי ואמרה לי דברים שמאוד פגעו בי. היא אמרה שאני נראית דבילי מהצד כשאנחנו עם חברות שלה ושאני השתניתי ושהיא רוצה שאני לא אהיה חברה שלהן.
הדברים שהיא אמרה הרתיחו אותי. צעקתי עליה שזה לא במקום שהיא באה לבית שלי ואומרת לי שאני דבילית ושאם היא מרגישה שאני שונה זה בגלל שהיא לא מכירה אותי כחלק מחבורה. אחר כך אמרתי לה שהיא חונקת אותי. היא התעצבנה ונעלבה, ויצאה מהבית שלי על סף דמעות.

אני מאוד אוהבת את יובל, אבל אני מרגישה שהיא מנסה "לשמור" אותי רק לעצמה. מבחינתי היא יכולה להתחבר לחברים שלי, היא יודעת שלא תהיה לי בעיה, אבל כשזה נוגע אליי ואליה, היא קצת יותר מדי לוחצת וחונקת. בחיים לא נתקלתי במצב שבו חברה טובה גורמת לי להרגיש כאילו היא חבר אובססיבי, אני מרגישה שהיא לא מוכנה לקבל את עצם העובדה שיש לי חיים שלא קשורים אליה, וקשה לי להחליט מה לעשות בסיטואציה הזאת.
אני אודה למי שיוכל לייעץ לי