היי, ותודה רבה לכל מי שקורא.
לאחרונה חוזרת אלי שוב ושוב המחשבה שבסוף- כולנו נמות. וגם אני אמות בסופו של דבר.
וזה אולי ילדותי אבל אני פשוט לא רוצה שזה יקרה! אני כאילו רוצה לחיות לנצח(כאילו, כי אני רוצה שככה זה יהיה אצל כל הקרובים אלי).
אני לא מבינה מה הטעם של החיים האלה אם בסוף הם נגמרים.
ונגיד אדם זוכה לחיות עד גיל 90 פלוס, מה זה כבר 90 שנה? גם אם הוא האדם הכי משפיע בעולם, בסוף זה ייגמר. ומה הטעם? מה זה משנה כמה חותם הוא השאיר, אם הוא לא נמצא בעולם הזה? בכל מקרה הרי העולם משתנה כל הזמן. אז גם אנשים ששינו דברים עצומים פה כבר לא ככ רלוונטים.
וזה פשוט מדכא!! אני לא מצליחה להשתחרר מהמחשבות האלה והן מעיקות עלי. ומפחידות אותי מאוד.
מה עושים? איך יוצאים מזה? איך שוכחים מזה?
אני מרגישה שהחיים עוברים מהר ואני לא מספיקה כלום. אם ככ מהר עברו 18 שנה, מה יהיה בהמשך?
תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025