הי, מגיל 16 אני בתחום חיי הלילה והמסעדנות. הייתי מלצר, בגיל 19 ברמן בפאבים, פיקאפ בארים נחשבים וגם ניהלתי חלק מהמקומות האלה בגיל צעיר. אני אדם חברתי מאוד, אחד שמתחבר לכולם ואנשים אוהבים אותי. מנגן גיטרה פסנתר, מתאמן באומנויות לחימה שנים... כמו כן הייתה לי חברה ממש יפה, היינו יחד תקופה ונפרדנו שהייתי בן 21. בין לבין היו לי מלא סטוצים וכו'.
בגיל 22 חזרתי בתשובה, אני דתי לאומי, ומאז ועד היום עברו 4 שנים. כמובן שלא הייתי דתי כלל לפני כן.
אני ממש אוהב את היהדות ומרגיש שייך, אך יש דבר אחד שממש קשה לי איתו.
4 שנים שלא הייתי עם אף בחורה ואפילו לא נשיקה... ממש נתק מוחלט וזה לא עושה לי טוב... זה הרגשה של לבד. אני יותר מתגעגע לקשר, לשיחות באמצע הלילה, לחיבוק והחום ההדדי, לטיולים יחד וסתם לשבת מחובקים לראות סרט או פשוט להיות יחד. גם לסקס.(כבר שכחתי איך זה מרגיש).
אני מרגיש שנהייתי אטום מבחינה רגשית לנשים.
אפילו כשאני כן נפגש עם נשים קשה לי להיפתח ולזרום. הדבר שהכי מקשה זה הזכרונות מהעבר, שהייתי ממש מוקף ואהוב, והמצב היום שזה שני הפכים גמורים.
מה אתם חושבים/חושבות או הייתם מייעצים לחבר קרוב במצב דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות