היי,
אני חייל בשרות סדיר ובשנה האחרונה התחלתי לחשוב מה אני אעשה כשאסיים את הצבא.. אחד הדברים שחשבתי עליהם בזמן האחרון הוא רפואה, וכירורגיה בפרט.
העניין הוא, שנחשפתי למקצוע באמצעות תכנית הטלוויזיה "המתמחים", ואז הבנתי שיש במקצוע סיפוק רב, עבודה מול אנשים, עזרה לזולת כל הזמן. כל אלו עולים בקנה אחד עם הערכים על פיהם אני נוהג היום. ציון הבגרות שלי הוא 107, וטרם עשיתי פסיכומטרי. נוסיף לזה את העובדה שתנאי הקבלה בארץ לא פשוטים כלל... בקיצור מדובר על תהליך קשה... אני פשוט לא יודע אם החומר התאורטי יעניין אותי כמו מה שיבוא אחר כך (תכל'ס העזרה לחולה).
אני מנסה להיות כן עם עצמי ואני חושב שאני מוכן לשלם את המחיר הזה (לימודים ארוכים, התמחות, וחיים בקושי) אבל אני חושש גם בו בזמן שמדובר בהתלהבות זמנית שתתפוגג כשאוודע לעומס הרב ותעלה השאלה - האם זה שווה את זה?
בקיצור, אני חושב שאני כן רוצה את זה, אבל עצם העובדה שאני מטיל ספק אם אני רוצה ללמוד את זה או לא כבר מעלה בי שאלות, כי הבנתי שמי שרוצה ללמוד את זה מגיל צעיר יודע בוודאות שזה מה שהוא רוצה ללמוד. ואצלי זה לא עלה בהתחלה..
זה לגיטימי שאני מהרהר בכך? או שזה לא המקצוע שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות