השתחררתי לפני חודשיים וחצי אחרי שירות אינטנסיבי של 3 שנים, ואני בסטרס לא נורמלי. אני יודעת שעבר כלום זמן והכל בסדר ואני ממש מנסה לנוח ולעשות דברים שעושים לי טוב, אבל זה לא מחזיק הרבה זמן ואז אני נכנסת לחרדה. התחלתי לגשש ולחפש עבודה (אני רוצה לעבוד בעבודה שמתאימה למיומנויות שרכשתי בשירות, שהיה מיוחד ויצאתי ממנו עם הרבה כלים), וזה אמור להיות דבר טוב - אבל משום מה גם זה מתחיל להלחיץ אותי.
העניין הוא שמצד אחד אני מרגישה שלראשונה בחיי אני אבודה - אין לי שום תכנית והקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים, ומצד שני אני מפחדת "להכנס לתלם" ולאיזה מסלול של עבודה-טיול-לימודים-עבודה-משפחה-והופ נגמרו לי החיים. אני יודעת שזה מטופש, באמת, אני אומרת את זה לעצמי כל הזמן, אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהשילוב של פאניקה מוחלטת (מה לעזאזל אני עושה עכשיו?!) וחרדה עמוקה שאני אלך בכיוון לא נכון ואבזבז את הנעורים שלי. לפעמים אני מרגישה שאני אפילו בוחרת להישאר במצב הזה של הציפה- לצוף ולא באמת להיות בתוך החיים - רק כדי לא להתחיל אותם ולעשות טעויות איומות וגורליות.
איך אני יכולה להרגיע את עצמי?! אשמח לעזרתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025