קודם כל, אני אבקש, בבקשה אל תביעו את דעתכם על דתי.
אני לא רוצה לשמוע למה הדת שלי לא בסדר ושלכם כן.
אני מבינה שיש פה דתיים, אבל תשמרו את דעתכם לגבי דתי לעצמכם!
תודה.
גם ככה אני לפעמים מרגישה אדם סוג ב', מקווה שלא תגבירו את ההרגשה.
אז ככה, אבא שלי יהודי חילוני, אמא שלי נוצריה שמאמינה ביהדות המשיחית.
אני לפי הת.ז נוצריה.
אני מאמינה גם בתנ"ך וגם בברית החדשה. (ואני באמת לא רוצה לשמוע למה זה לא הגיוני ואת הבעיות שבזה, אבל יש זרם כזה, יהודים משיחיים. לא רוצה לשמוע מה דעתכם עלינו).
הקטע שאני מאמינה בכל ליבי בדת שלי, ואוהבת אותה, ולא מקבלת לגמרי את היהדות. (אני שומרת כשרות ושבת. אבל אני לא חושבת ששעון שבת זה טוב, או לשמור מרחק נגיעה, או ללבוש חצאית וגם לא מקררים נפרדים לאוכל).
הרבה אנשים גורמים לי להרגיש רע על היותי נוצריה ועל אמונה בדת שלי.
כי חלק גדול לא יחשבו בכלל על חתונה איתי (לציטוט-אני לא אתחתן עם נוצריה, מקסימום סטוץ).
ישר חושבים שאני לא אוכלת כשר ובחגים מתנהגים אלי כמו אל ילדה קטנה (לציטוט-את צמה בכיפור? איזה יופי, באמת כל הכבוד לך, זה ממש טוב ויפה שאת עומדת בזה).
וגם תמיד מתנהגים אלי אחרת.
וחושבים שזה עדיף לילדים העתידיים שלי להוולד יהודים.
וזה גורם לי להרגיש די סוג ב'...
אז חשבתי בצבא (מתגייסת עוד חודש) להתגייר...
הבעיה שזאת די צביעות...
כי אני עדיין אמשיך להאמין בנצרות, ועדיין יהיו לי כמה בעיות עם החוקים של היהדות.
ואני אוהבת את דתי, אבל רוצה להיות כמו כולם.
אבל לפחות בעיניי החברה אני אהיה "יהודיה".
או יותר נכון זה רק מה שיהיה רשום בת.ז שלי.
להתגייר או לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות