זה הגיוני שאני רוצה להישאר לבד?

שלום אסק פיפול, רציתי לשאול שאלה ולקבל קצת חוות דעת אם מה שאני רוצה להשיג בחיים שלי הוא הגיוני או לא, אני יודעת שאני אצא בשאלה הזאת ממש שטחית וחומרית, אני מקווה שתצליחו להבין מהשאלה שלי מאיפה זה נובע.
אז ככה, מאז ומתמיד שאני זוכרת את זה עצמי הייתי לבד, מהגן ואפילו עד עכשיו (תיכון), בגן היו לי אולי 2 חברים ובכיתות היסודי תמיד אני זוכרת את עצמי לבד, מהיכרות ראשונית שלי עם אנשים אני בדר״כ לא מדברת הרבה ואני שותקת, דבר שמוביל לזה שאנשים חושבים שאני סנובית ושחצנית, אבל האמת שאני מאוד ביישנית ומופנמת ואני לא אוהבת להיות במרכז העניינים, בקיצור, מראייה ראשונה שלי אנשים לא ממש מחבבים אותי.
כמובן שאת הבדידות שלי לרוב העברתי באמצעות האינטרנט ששימש ברוב הזמן כמקום שאני כן יכולה לתקשר עם אנשים וללמוד דברים אינסופיים (מאז שהייתי קטנה אהבתי לראות סרטים בלי תרגום ולהקשיב למוזיקה באנגלית, מה שבאמת תרם להבנה הכללית שלי) וזה למה אני גם יודעת דברים רנדומליים וכל מיני עובדות בכללי על אנשים חשובים ועובדות היסטוריות).
עם השנים התפתחה אצלי חרדה חברתית (אני לא יודעת בדיוק עד כמה אבל אני מניחה שיחסית גבוה), דבר שעוד יותר גרם לריחוק שלי מאנשים ומחברה..
בכיתה ט׳ הכרתי כמה ״חברות״, אבל אני לא ממש יכולה לקרוא להן חברות כי הן יותר בכיוון של מכרות, אני לא ממש מעניינת אותן נכון להרגע.. במילים אחרות, אין לי חיי חברה ואין לי חברות, ואולי בהתחלה כשלא הייתי כזאת בודדה (כי כיתה ט׳-י׳ הייתה לי הרגשה שאולי יש לי כמה חברות) אז היה לי קשה להודות בעובדה שאני עומדת להישאר לבד, אבל עכשיו- אחרי שקיבלתי את העובדה הזאת, אני לא פוחדת מהבדידות הזאת, אני נשארת בcomfort zone שלי ואני מעדיפה שלא להיפגע כי כבר נפגעתי בחיים האלה לפי דעתי מספיק.
הבעיה מתחילה עם המשפחה שלי, שאני לא מרגישה קשורה אליהם בכלל. אני מצטערת אם זה ישמע סטריאוטיפי וגזעני, אבל יש לי מוצא מזרחי (משני הצדדים) ותמיד הרגשתי לא שייכת.. שוב, אני מופנמת ומאוד סגורה אם אני בחברת אנשים שאני לא מכירה והם ממש פתוחים ושמחים וצוחקים- ההפך הגמור ממני, משפחות מזרחיות יש להן נטייה יותר להיפתח ולשמוח מאשר משפחות אשכנזיות, וזה למה אני מרגישה כבשה לבנה בין כבשות שחורות (תרתי משמע).
מגיל קטן הסתכלתי על משפחות אחרות ואיך הורים אחרים מלמדים את הילדים שלהם להתנהג, אני חושבת שזה למה רוב החברות שהיו לי היו רוסיות- בגלל המנטליות שלהם. אני 99% בטוחה שהם היו נותנים לי לצאת מ11 בלילה ועד 4 לפנות בוקר למועדון בשביל להשתכר, לקחת סמים ולשכב עם בנים מאשר לתת לי 400 שקל לקנות ספרים (כי אני ממש אוהבת לקרוא), וזה ממש מעציב אותי שאנחנו כאלה שונים.. אני לפעמים אומרת סליחה בלב שלי על זה שנולדתי ככה, ממש שונה מהם כי אני מרגישה רע עם עצמי שאני כזאת מופנמת ובתוך עצמי אבל זאת מי שאני, אני לא יכולה לשנות את מי שאני כי זה כבר חלק ממני וזאת הדרך הכי טובה בשבילי לא להיפגע. כל פעם שהם שואלים אותי למה אני לא יוצאת ואיפה החברות שלי, אני ממש מתביישת להגיד להם את האמת שאין לי חברות ושיש לי חרדה חברתית כי הם פשוט לא יבינו על מה אני מדברת (וגם אחים שלי יצחקו עליי), אז אני לא יודעת מה לעשות איתם..
על זוגיות אין בכלל מה לדבר כי אני לא ממש יפה, ולפי מה שאיזה מישהו מכאן אמר אני נחשבת למישהי סוג ב׳ שנחשבת לשארית. היית דלוקה על מישהו שנחשב לילד מאוד מקובל וזה הוריד לי את האסימון למה זה בחיים לא יעבוד, אני גם מאוד מוזרה בכללי ושוב- לא כזאת יפה כמו הבנות האחרות, שלהן בטח יש מחזרים על ימין ועל שמאל.. בחיים לא התחילו איתי וכנראה שבחיים גם לא יתחילו, למרות שאני אוהבת את עצמי ואני כן חושבת שיש בי כמה תכונות טובות, בדר״כ בנים רודפים אחרי בנות שכמעט ולא מתייחסות אליהן (לא כולם כמובן) ומתייחסות אליהן רע, ואני בן אדם יחסית מאוד רגיש ואני לא יכולה להתייחס ככה בכלל לאף אחד, אז זה עוד מינוס בשבילי... כבר הבנתי וקיבלתי את זה שזוגיות ככל הנראה לא תהיה לי בחיים...
בשבילי, הדבר היחידי שבאמת יספק אותי זה להשיג מקצוע טוב עם משכורת מעל הממוצע, כי אני לא רוצה להיות כמו המשפחה שלי שאין להם כמעט כסף לגמור את החודש, אני רוצה באמת להנות מהחיים ולקנות דברים ״על רמה״ כמו שאומרים, כי לי בחיים לא היה את זה, רק לפני שנה קניתי לעצמי ז׳קט ו2 חולצות חדשות אחרי הרבה מאוד זמן שלא קניתי כלום והסתפקתי בבגדים מאוד ישנים, אני פשוט לא רוצה לסבול יותר, אני לא רוצה להסתפק בהכי זול כי נמאס לי, יש לי חלומות גדולים ורצון להוכיח לכל מי שאמר שאני לא יכולה- שאני דווקא כן יכולה.
זה הגיוני שאני חושבת ככה? שעדיף לי להיות לבד?
ומה לעשות עם המשפחה שלי? כי אני חושבת שבסופו של דבר אני אנתק איתם את הקשר (זה יקרה ככה או ככה מבלי שאני אתכוון אפילו) ואני כן רוצה להסתדר בלעדיהם...
סליחה על האורך ותודה למי שקרא, אני ממש אשמח לעצות..
שנה טובה וחג שמח (: