אז ככה..אני בכיתה י"ב ולפעמים נוחתת עליי מן תחושה מוזרה כזו ועצובה..
יש לי חברות אין לי בכמויות אבל החברות שיש לי באמת טובות וכמובן שיש גם חברות של בי ספר..הבנתם את העיקרון..
אני מרגישה שאני זו שתמיד שולחת הודעות לחברות שלי..שרק אני מציעה להן להיפגש ושבשבת בבוקר רק לי אין מיליון הודעות בפלאפון..אבל..כשאנחנו מדברות או אני מציעה להן להיפגש הן שמחות מאוד..הן כן שואלות אותי אבל פחות ממני ..אולי כי פשוט הן פחות יוזמות? אולי הן חושבות כמוני ומפחדות לשלוח? אני לא יודעת אבל זה משגע אותי כי אני יודעת שאם הן לא היו רוצות בחברתי הן לא היו נפגשות איתי ובאות אליי מרצונן בהפסקות..אני לא רוצה שתחשבו שאני שקטה כזו ואין לי מה לעשות אני לא אני אוהבת לצאת ללכת למלא את היום שלי לעבוד הכל פשוט אני מרגישה שמהבחינה הזו שלכולן יותר מצליח
זה מן תקופות כאלה,יש תקופות שמלא ישלחו לי הודעות וירצו ויש תקופות שאני זו שיעשה את זה...זה לכולם ככה?או שרק אני הלא נורמלית והמסכנה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025