היי...
אני נמצא בקשר שנה.. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השנייה אהבה גדולה מאוד..
אבל יש בעיות שמתעוררות כי יש צדדים באישיות שלנו שמאוד דומים.. שניניו חרדתיים ונלחצים בקלות, תמיד רואים את התסריט הגרוע ביותר ומלנכוליים כאלה אבל גם נורא שמחים ועושים שטויות בעיקר שאנחנו בחוץ.. שאנחנו לבד רק עם עצמנו בדירה אז אנחנו לא דואגים לעשות כיף כי אני פותח נושאי שיחה כבדים על החיים אם אני מודאג או אם היא מודאגת.. תמיד מוצא העומק ולא קליל ואז אנחנו חופרים אחד לשנייה.. יש לה תגובות ממש קיצוניות וגם לי לדברים שאנחנו אומרים, רק שאני עובד עליהם ואני זה שמאזן.. השבוע היא רצתה שאני אבוא איתה לאנשהו ולא נראה לי שהייתי מתחבר לזה אז אמרתי לה שלא והיא נעלבה ואמרה שאני תמיד סגור ולא מוכן לנסות דברים חדשים.. היא זרקה לאוויר שאולי אנחנו לא מתאימים וזה לא פעם ראשונה שזה עלה מצד שניניו.. רק שכל פעם אנחנו עושים שינויים אחד בשביל השני כדי שנהיה ביחד.. יש אהבה ממש גדולה ואני לא רואה את החיים שלי בלעדיה וגם להיפך ואנחנו תמיד דואגים להזכיר את זה אחד לשנייה..
אני מרגיש שמכל הדיבורים הכבדים אני לפעמים מתיש אותה והיא לא יכולה להכיל את זה כי זה דיבורים כבדים לה שמדכאים אותה ומצד שני לי אין בעיה שהחא תספר לי אץ הדברים הכבדים שלה אני מכיל כל מה שבא ממנה.. אבל יוצא מצב יש לי דברים בראש שאני לא מספר לה כדי לא לבאס אותה והיא שמה לב שאני לא מתנהג רגיל ככה שאני נמצא בקונפליקט אם לספר או להתנהג מוזר חח..
האמת שאני מבין אותה אני כבר 5 שנים נכנסית לעולם העומק והרוחניות וחשבתי שזה טוב אבל אני מבין עכשיו כמה כיף להיות טיפש שלא יודע כלום ולא חוקר כלום בלי כל השאלות הגדולות של החיים.. מבחינת קבוצה אני בטיפוס המצחיק זה שמניע את כולם אבל ב1 על 1 באינטימות איתה אני לא יודע כל גך איך להתנהל ויכול להיות שזה נובע מהרגשה שאולי אשעמם אותה ומזה עולה לי הרצון לדבר על הנושאים הכבדים והעמוקים ואולי כי אין לי מושג איך להיות קליל ב1 על 1.. בא לי פשוט להיות קליל נהנתן ומשוחרר..
איתה אני פתאום בחור רציני וממש בוגר..
היא תממד רוצה לנסות דברים חדשים וסקרנים ואני פחות, שניניו מלנכולים ועמוקים ובגלל זה היא העחתה אץ הנושא שאולי אנחנו לא מתאימים כי אחד צריך להיות ככה ואחד ככה ואי אפשר לשקוע בזה.. היא גם אמרה שהיא מרגישה עצובה ולא בגלל המערכת יחסים אלא בגלל מי שהיא וגם אני ככה בימים מסוימים ככה שאני מבין אותה.. עכשיו הכל הסתדר אבל מאז אני מהורהר בקשר ליחסים שלנו ושואל את עצמי אם אנחנו צריכים להסתדר וכל המחשבות והאנרגיה שלי הולך לזה.. אני כל כך אוהב אותה שאני לא מדמיין את עצמי בלעדיה מה שמרגיש לי שעונה על התשובה שלי אם להיפרד או לא.. ואני מוכן לעשות בשבילה תמיד שינויים בחיים שלי גם אם זה אומר לנסות דברים חדשים שאני לא אוהב..
רציתי לשמוע את דעתכם מה אפשר לעשות כדי להכניס יותר יציבות למערכת יחסים..
חשוב לי לציין שניניו עשינו וויותרים מאוד גדולים בחיים בשביל האהבה הזאת ומקבלים אחד בשני המון פאקים ומבטלים שיפוטיות ככל האפשר..
סליחה על החפירה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות