נישבר לי מאמא שלי, היא לא מפסיקה לקלל ומתפלאה למה כולם מתרחקים ממנה. לעזוב?

היי ... לצערי משפחה לא בוחרים , ונפלתי על משפחה שלפעמים אני חושבת לעצמי , עדיף להיות יתומה או אפילו לגלות בעתיד שאני מאומצת ....
מגיל קטן אני מפרנסת את עצמי , החיים שלי אף פעם לא היו קלים , את כל הבעיות שלי הייתי שומרת לעצמי , בלב , אף פעם לא היה לי את מי לשתף , אני לא סומכת על אף אדם רק שאני מאמינה בו אחרי הכרות של תקופה ארוכה .
אז ככה , אמא , לצערי בכלל שעדיין אני אמורה לקרוא לה בשם הזה ...
לפעמים נדמה לי שהיא סוג של מפלצת , משהו שלא אמור להיות בינינו ...
הבחורה הזו מקללת אותי , את 3 אחיותי , ואחי הקטן בן ה9 קללות נוראיות , כן מילים הכי נוראיות שעולות לכם בראש , זו... שרמו... , כל המילים האלה שאני לא יכולה לשמוע יותר , ולמה זה קורה ? למה ניכנסת לבית עם נעליים יזו... עכשיו ניקיתייי , לא לעבור ,אם זה שהיא חוזרת מהעבודה וכל המרמור יוצא עלינו , אפילו עשאני חוזרת מהבסיס ויוצאת לעבודה עד השעות הקטנות של הלילה אני יוצאת בוכה , הולכת בהרגשה נוראית , אבן ענקית בתוך הלב , כאילו ירו בי , ואז בימי שישי , אאין עבודה, אז מתחיל כל הרחמים העצמיים שלה , היא תמיד מדברת כאילו הכל כרגיל , היא שואלת שאלה כלשהי , ואני לא מסוגלת פשוט לא מסוגלת לענות לה , זה פשוט מגעיל אותי הצביעות הזו , של להמשיך כאילו לא קרה כלום , ואז היא צועקת , ילדות נבלות אפילו על שאלה פשוטה הם לא עונות לי , רק כסף הם יודעות לבקש
* כבר 5 שנים אני מפרנסת את עצמי ואת זו שלפעמים מבקשת עזרה *
היא יכולה לצחוק ואז אם מישהו הפילה משהו (ליכלכה) אז היא מתחילה לקלל ...
כאילו אנחנו גרים בבית מקדש , בית קטן , צפוף , אפילו דלתות היא הורידה , אין לנו פרטיות , אפילו לבכות לא נותר לי זמן ,ואין לאן לברוח .
פשוט אין ....
נימאס לי כבר פשוט נישבר לי , אם זה היה קורא אחת לשבוע , אחת לחודש ,הייתי מצליחה להתמודד ולשמור על קור רוח , אבל זה כל רגע , כל יום , אפילו עכשיו , פשוט נשבר לי לשמוע לא יצא ממכם כלום ? למה את ממעיטה מערכנו? ילדות טיפשות , ואם זה מגיע לקלל ילד שעולה לכיתה ב' אז כן הוא כבר מכיר את שלל הקללות וגם אם זה להרים ידיים.
אני מנסה להיות חזקה מיום ליום , אבל מה אהיה , היא תמיד אומרת אין לי אף אחד בעולם? ברור שלא אהיה לך , אני כל כך שונאת אותך , את הרסת לי את החיים , הורדת לי כל טיפת ביטחון שאפשר , מזל שהאופי שלי הוא נורא חזק , אני לעולם לא אתן למישהו לפגוע בי , אני בוחרת את החברות היקרות שלי שאני סומכת עליהן בעינים עצומות , חבל שהמי שאני צריכה להיזהר ממנה זו את , את שהיית צריכה להיות לי לאחיותיי כתף תומכת , אני אשנא אותך כל החיים , את צריכה טיפול , חבל שאחותי פונה אלייך את לוקחת את זה לכיוון של בדיחה , "אויי אני כבר לא מתרגשת מהמילים שלכם,את צריכה טיפול אין לך חברות ואת לבד" כן זו התשובה שלה .... מה אפשר לעשות מכאן ? אין לי עדיין את התקציב המתאים לעזוב ? אבל כל כך רע לי שנים שאני סובלת , ואני לא אלך למשפחה , כי אני לא רוצה להוסיף להם לדאוג לי , אני לא יכולה להעמיס על אנשים, ובנוגע לאבא , הוא חולה , ובמקום שתעזור לו היא מרימה עליו ידיים , ומקללת, עושה אותו חולה יותר ...... איך אפשר להמשיך להתמודד