אחרי 8 שנים של נתק אבי רוצה להיפגש עמי ואמרתי לא, פעלתי נכון?

הסיפור שלי הוא כזה הוריי היו נשואים 12 שנה, התחתנו בגיל מאוד צעיר, הנישואים שלהם היו מאוד פרימטיביים חוסר תקשורת בעליל.
באיזשהו שלב זה מאס על אמי והיא החליטה שהיחס הפרימיטיבי אותו היא מקבלת מאבי הגיעה לה עד לפה והחליטה להתגרש ממנו, הוא כמובן לא יכל לקבל את זה בהתחלה כי מבחינתו אין כזה דבר לפרק משפחה הוא ניסה לעשות שלום בית אבל אמי הייתה דבקה בהחלטתה ושום רב לא יכל לעזור לו.
אבי חזר בתשובה עם השנים ואמי הייתה חילונית מאז ומתמיד.. יכול להיות שזה קצת תרם לחוסר קשר בינהם.
בכל אופן חשוב לציין שכל אותם השנים שהם חיו ביחד אמי הייתה הדמות החינוכית היחידה בבית, אבי היה חוזר באופן קבוע מהעבודה, אוכל, צוחק איתנו בקטנה והולך לנוח בחדרו עד הערב.. כמובן שיש פה ושם גם חוויות טובות ונעימות ממנו אבל זו הייתה השגרה רוב הזמן ולעתים רבות גם היה צועק ולא נעים היה להיות בחברתו..
אז מגיל 8 אני ואחי בן ה-9 חיים עם אמי ומדי פעם נפגשנו עם אבא שלנו שעבר לחיות בעיר אחרת ליד המשפחה שלו..
שנה לאחר מכן גם אנחנו עברנו לעיר שאפילו יותר קרובה אליו המשכנו להיות בקשר אמנם לא הדוק, אבל קשר.. הוא בעיקר היה חוקר על אמא שלנו אם יש לה מישהו ואני ואחי לא ידענו אם זה בסדר לספר לו וזה העמיד אותנו הרבה פעמים במצב לא נעים, לכן החלטנו לבקש ממנו שיפסיק לשאול אותנו על אמא שלנו, הוא ממש התעצבן בזה והחליט שאנחנו לא הילדים שלו יותר וניתק איתנו קשר.. מאז לא שמענו מילה אחת מאבי בערך מגיל 10.
שאחי הגיע לגיל 13, בר מצווה, הייתה לו רבנית.. הרבנית אמרה שאין כזה דבר להיות בנתק מאביך, שהוא חייב לנסות שוב פעם ושהעלייה לתורה זו הזדמנות מצויינת להזמין אותו לבוא ושהוא בטוח יבוא.. לאחי לא היה פשוט להתקשר ככה לאבא שלנו ולהזמין אותו אחרי שהם לא דיברו זמן רב ולכן ביקש עזרה מאמא שלנו, אמא התקשרה לאבי ואמרה שהוא מעוניין להזמין אותו לבר מצווה.. תשובותו הייתה : " טוב שנזכרתם.." וניתק לה בפנים .
מאז לא היינו איתו בקשר בכלל.
ועכשיו אני בת 18 ואחי בן 19, אבי מצא אותנו דרך הפייסבוק ומבקש שניפגש ונדבר על הדברים...
אני בן אדם שמוחל, באמת.. אני לא שומרת טינה. אבל במקרה זה, זה מעבר לכעס, זה מעבר לטינה ... זה פשוט לא מתקבל בעייני על הדעת, אמא שלי עבדה קשה לחנך אותנו ועכשיו שאנחנו בוגרים, והתבגרנו יפה מאוד בזכות אמי שאגב התחתנה שנית והביאה לנו אחות מהממת, היא התחתנה עם גבר שגידל אותנו ותמך בנו והוא יותר ראוי לתואר אבא מאשר אבי הביולוגי, עכשיו שכל העבודה הקשה נעשתה... הוא נזכר לבוא ושנדבר על הכל? יש כאלה שיגידו שעדיף מאוחר מדי מאשר אף פעם לא, אבל אני באמת מנסה לדמיין את הפגישה איתו ופשוט לא מצליחה , לא רואה איך אני קוראת לו, איך אני מדברת איתו... על מה לדבר איתו בכלל? מעניין אותו מה קורה איתי? אז איפה הוא היה כל השנים האלו?
מעניין אותי באמת לשמוע חוות דעת ועצות, למרות שהחלטתי היא לא להיפגש איתו.