השנה בבית ספר שלי שינו את התקנון. המורות משגעות אותנו שנעמוד בתקנון, אבל הן לא עומדות בתקנון לא משנה כמה אני נלחמת במורות על זה תמיד בסוף הם יצאו בסדר, אפילו שהן לא בסדר. כל פעם שאני אומרת לאמא שלי שהמחנכת שלי מגעילה ושלא אכפת לה מאיתנו בכלל, היא בעד המורה. היא אומרת: "היא בסדר גמור", "אני לא מבינה מה את רוצה ממנה".
היום זה הגיע לשיא, המורות שיבצו לנו בלוח מבחנים 4 בחנים בשבוע מה שלפי התקנון אסור, אמא שלי במקום לתמוך בי אומרת לא נורא, זה רק טעות, יטפלו בזה. ואת זה היא אמרה אחרי שהבטיחו לנו שיטפלו בזה לפני שבועיים.
וכמובן שהיא חייבת להזכיר שהיא לא מבינה למה אני נלחמת כי הרי אני תלמידה חכמה וזה לא אמור להזיז לי בכלל. ומה שהיא לא מבינה זה שלא משנה כמה בן אדם יהיה חכם או כמה יהיה לו קל הוא לא מסוגל ללמוד ל4 בחנים בוא זמנים שכולם ברצף אחד אחרי השני. אמא שלי כל הזמן אומרת שהיא מבינה, אבל היא לא. היא לא נמצאת איתי בכיתה כדי לראות מה קורה שמה, היא לא יודעת, איך המורות מתייחסות אליי, והיא לא מבינה שגם אני בן אדם וגם לי קשה לפעמים.
בבית ספר שלי יש 2 חברות מקובלים וחנונים (ממש כמו בסרטים, רק שהפעם זה אמיתי). אני נמצאת בחבורה של ה"חנונים", המורות מתייחסות אלינו כמו לאיזה מכונות שינון ולא כאל בני אדם, אף פעם מורה לא באה לשאול לשלומי או לשלום אחד מהחברים שלי. ולמקובלים כל פעם שמורה נכנסת לכיתה היא שואלת אותה מה שלומם? אם קשה להם במשהו, נותנים לצאת משיעורים, להגיש עבודות לא בזמן (ולא ירד להם ציון בהגשה), לעשות מבחנים במועד ב' אם הם לא למדו מספיק וכו'.
ונמאס לי כבר מהכל!!!!!! אני באמת שלא יודעת כבר מה לעשות אני מתחרפנת כבר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות