היה לי מישהו במשך שנה אפשר להגיד שרק אחרי עשר חודשים סוף סוף הצלחנו להיות באמת ביחד , אני בת 16 וחצי והוא בן 19 עוד מעט , מתגייס
הסתרתי מההורים שלי את העובדה שנהיה לי חבר , עד שמוצאש אחד הם הבינו את זה , הייתי אמורה לצאת איתו באותו הערב אבל כשהם הבינו שיש לי חבר הם קודם כל רצו להבין מי זה ולאן ועם מי בכלל אני יוצאת , אחרי שישבתי איתם לשיחה הם ביקשו ממני כי אלה הערכים של הבית שעד ה18 שלי לפחות אני לא אקיים איתו כלום וזה לא שינה להם כמה זמן אנחנו כבר בקשר הם רק ביקשו שאני יכבד את זה ורק אם אני באמת מרגישה מספיק בוגרת בשביל לקיים ולשמור על הערכים האלו הם יתנו לי להיות איתו, לא רציתי שחבר שלי יחכה כמעט שנתיים וגם אני אפילו לא ידעתי אם אני יצליח כי כשיש מישהו שאוהבים זה פשוט דבר שבא , אז נפרדתי ממנו וסיפרתי לו מה היא הסיבה , כתבתי לו שההורים הבינו ושסיפרתי להם עלינו אבל רק בתנאי הזה יתקבל הקשר , כתבתי לו שמעבר ללוותר עליו אני פשוט משחררת אותו ושזה לגמרי מאהבה ,אני רוצה להמשיך לכבד את הבית ולא לעשות כלום מאחורי הגב , אבל גם רוצה לתת לו להיות מאושר ולא מוגבל כי ברור לי ששנתיים אני לא אמנע ממנו צרכים טבעיים של הגיל , באמת אהבתי את הבחור הזה וגם ידעתי שאין טעם להמשיך בקשר כי במילא אם אנחנו בקשר שנה ומתוך זה רק חודשיים יחד אז הוא יירצה ממני בשלב מסוים ,אז פשוט חתכתי ושחררתי בשביל שיתקדם וימצא את האושר אצל המישהי שתתאים לו בכל הבחינות , זו הדרך היחידה שמצאתי גם לא למנוע ולהגביל את הבן זוג שלי ואת עצמי בזמן שלא בטוח שנוכל לעמוד בו, וגם לכבד את הבית ואת מה שמבקשים ממני , השאלה האם זה היה צעד חכם להפרד ממנו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025