שלום. אני משתפת בנושא כבד שיושב לי על הלב כבר מספר שנים אבל החמיר לאחרונה. אשמח לתובנות ועצות ענייניות ולא ביקורת סתמית.
אנחנו זוג נשוי מזה כשש שנים ולנו שני ילדים כשהגדולה בת 3. בעלי בן 42. לא גרים קרוב להורים משני הצדדים.
מאז שהתחלנו את דרכנו הזוגית היה לי ברור שבעלי מעדיף לבלות בקרב משפחתו ופחות עם משפחתי אבל תמיד הקפדנו להגיע כל סופש לבקר בשני הצדדים. הקרע עם ההורים שלי התרחש ככהנ ביום הלידה שבעלי גרש את הורי מההמתנה ליד חדר הלידה (אני זוכרת שאמרתי משהו כמו מה אני צריכה את אמא שלי בלידה זה גם ככה מלחיץ וכנראה שהוא לקח את זה צעד קדימה).
מאותו רגע היחסים התדרדרו ממש בעלי לא מדבר עם ההורים שלי וגם כשאנחנו באים עם הילדים יש הרבה מתח ואווירה לא נעימה. כמעט כל דבר שבעלי אומר או עושה מקבל פרשנות לחומרה וביקורת גלויה וגם בעלי מתנהג בצורה לא מכובדת ולא אומר שלום או מנהל שיחה עם הוריי. מיותר לציין שאני נמצאת בתווך וסופגת אש משני הצדדים. הורי כועסים שאני לא עומדת לצידם והוא טוען שאני מצדדת בהם.
בתקופה האחרונה היחסים הוחמרו עוד יותר בכך שההורים שלי לא מוכנים שנבוא אם שאר המשפחה המורחבת לא נמצאת (לטענתם שאר המשפחה מייצרת אוירה נעימה יותר) אמא שלי כל הזמן אומרת שבגללי נפגעת בריאותם ושהם בחרדות. ניסיתי לשתף את בעלי שטוען שזו מניפולציה זולה. ההורים שלי טוענים שאני לא מעמידה אותו במקומו ונותנת לו לפגוע בהם (הם טועים אני מעירה לו פשוט לא בפניהם כדי לשמור על כבודו ולא להעליבו) ובשורה התחתונה הקרע רק מעמיק וגרם לכך שיש ריחוק גדול כעת גם ביני לבין ההורים שלי.
ניסיתי להתרחק ממשפחתו כדי שירגיש מה שאני מרגישה וזה לא עזר. וכל נסיונותי לשוחח עימו לפני שאנחנו נוסעים אליהם (רידדנו לפעם בשבועיים) רק גוררים ויכוחים עימותים ומתחים בינינו.
נמאס לי מהמצב אני לא מעוניינת בנתק ממשפחתי ובטח שלא בפגיעה בזוגיות שלי או בילדיי.
אשמח לתובנות עצות ורעיונות לקדם פתרון לבעיה כי האפשרות של נתק מוחלט קשה לי מאד אבל נמצאת מעבר לפינה...
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות