מתוסכלת נורא, איך אתפוס אומץ ואגיע ליעד?

היי שמי ירין ואני בת 23 אני באמת לא יודעת מה לעשות אני כבר כמה שנים בהתלבטויות וכל כך רוצה ואז ישר מתחרטת כי אני חוששת (כבר אסביר).
אני בתיכון לא הייתי מצטיינת הממוצע שלי עמד על 60 פלוס, כבר תקופה די ארוכה שאני משפרת בגרויות והיום הממוצע שלי הוא 78.
יש לי שלוש יחידות ולא ארבע באנגלית ואני חייבת שיהיה לי את זה ,האנגלית שלי ממש לא טובה. אני יכולה לעבור את הבגרות כי אני משתמשת במילונית אבל אחרי שאעבור את זה ואגיע לתואר עצמו לא אוכאל להציח כל כך כי האוצר מילים שלי ממש לא טוב וכמעט כל מילה אני צריכה לפרש ואני לא מתכוונת להוציא פטור בתואר.
אני רוצה ללמוד אנגלית טוב ואז להתחיל להתקדם כדי שזה יקל עלי בהמשך.
אני מאוד אוהבת את התחום של המשפטים תמיד זה סיקרן אותי המראה הייצוגי העבודה להתעסק עם אנשים לייצג אותם ועוד.
חשבתי על עוד מקצועות אך כלום לא משך אותי חשבתי אולי על עבודה סוציאלית אבל ברגע ששמעתי את תנאי קבלה ואת תחומי הלימוד שזה הפסיכולוגיה ממש ירדתי מזה .
אני לא יודעת עד כמה משפטים מעניין אותי ואם אוכאל להתמודד עם הלימודים אבל כן אתאמץ ואתן את כולי.
התנאי קבלה באיזור שלי גבוהים מאוד צריך פסיכומטרי וכמו שאמרתי האנגלית שלי לא טובה בכלל, ואני היום משפרת אותה דרך קריאת טקסטים ולומדת אוצר מילים.
יש מכללה שאכן מקבלת ללא תנאי קבלה גבוהים אך העלות היא בשמיים ואני אצטרך לשקול את העלויות של הרכבת ואטובוסים בנוסף ועוד מסביב .
ועד כמה אני אוכאל לסבול את הנסיעות האלה כי זה מרחק.
אמא שלי מאוד חוששת היא מפחדת שלא אצליח מבחינת הלימודים שזה גבוהה ויהיה לי קשה בנסיעות וגם חושבת על הסכום כסף שאשלם היא לא מדרבנת אותי ללכת אחרי החלום שלי אלה מורידה לי את הביטחון וגורמת לפחד לעשות את הצעד הזה , אנשים אחרים שקרובים אלי מדרבנים אותי מאוד ללכת ולעשות את זה כמו כולם אבל ישר שאני מדברת איתה היא מפחידה אותי על זה ואז אני ישר יורדת מזה ואז תקופה עוברת ושוב באלי אך זה יורד .
יש לי שנה ביד להחליט בדיוק מה ואיך לעשות.
אבל אני גם חוששת שגם השנה תעבור ולא אעשה עם עצמי כלום וסתם אתקע על הבגרויות .
מה לעשות ואיך להגיע לבחירה נכונה ,אשמח אם תענו לי ברצינות .תודה..:)