אז ככה...אני בכיתה יב עכשיו והדבר שאני אדבר עליו מציק לי המון אבל זה לפעמים תופס אותי כזה..
מכירים שיש משהו אתם הכי הכי הכי רוצים בעולם והוא פשוט לא קורה?שאתה מרגיש שכולם הרבה יותר מוצלחים ממך,יש להם הרבה יותר מזל והם יותר מאושרים והם לא חושבים על דברים כאלה כמוך? ככה אני מרגישה
אני בכלל בכלל לא בודדה,יש לי לא המון אבל כמות של חברות שהן באמת חברות חברות ולא שלום שלום כזה ויש את השלום שלום גם אז מבחינת חברות אני מרגישה באמת במצב הכי טוב שהייתי אבל כשזה מגיע לסוגיית המין השני..לא הולך וגם מדכא קצת
אף פעם לא היה לי חבר,אף פעם לא התנשקתי וגם ידידים בקושי..זה מפריע לי ברמות.
יש ימים שאני אגיד לעצמי שכשזה יקרה זה יקרה אבל יש ימים שאני יאמר לעצמי שלמה זה לא קרה ולהמון כן?מה איתי?אני לא בסדר?אני עושה משהו לא בסדר?זה בגלל שאני נמוכה קצת אז אני לא נראית בגיל שלי?
למה אף פעם(אף פעם!) לא התחילו איתי? למה לי לא מגיע את הפרפרים של הפעם הראשונה בגיל ההתבגרות?
ומה אם זה לא יקרה בצבא?אני הרבה אומרת לעצמי שבצבא זה יהיה שונה אתה בא ואין עליך דעות קדומות וידע לרוב אבל...מי מבטיח לי שזה יהיה אחרת?שזה יקרה?
אני מתחילה לפחד שזה לא יקרה ולמרות שאני לגמרי מאמינה שדברים קורים לכולם רק בזמן המתאים אני מתחילה לחשוב שזה לא יקרה...כאילו..אתם מבינים..
למה אני לא יכולה להיות מאלה שהכל הולך להן בקלות ושמלא בנים רוצים אותם או לפחות הן נראות ככה...
אני לא יוצאת למועדונים וכאלה..אין לי בעיה לצאת לשתות משהו עם חברות ובאמת שאני לא ביישנית ואני כן מדברת!
אני כבר מרגישה אבודה...ובבאסה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות