שלום לכולם.
הסיפור ארוך מאוד אך אשתדל לקצר אותו כמה שניתן.
הייתה לי ידידה. תמיד אהבתי אותה, היא גם, אבל רק בתור ידיד.
כמה שניסיתי היא לא רצתה שנהיה חברים. החלטתי לנתק איתה קשר.
יום אחד איכשהו חזרנו להיות ידידים, החלטתי שזה לא מתאים והצבתי לה עובדה, או הכל או כלום. היא הסכימה מתוך חשיבה שאולי זה מה שיגרום לה להימשך אלי. היינו חברים בהגדרה אבל לא התנשקנו ולא כלום.
היא מאוד רוצה להימשך אלי, ולא מצליחה. הרבה זמן חשבתי שמשהו לא בסדר בי, אבל היו הרבה בנות אחרות שדווקא כן רצו אותי. אין לי שום בעיה במראה, היא אמרה בעצמה שאני נראה ממש טוב וזאת לא הבעיה.
היא טוענת שהיא לא התאהבה באף אחד כל הזמן הזה, כלומר היא כן נמשכת לבנים שנראים טוב אבל לא יצא לה להתאהב. היא נראת טוב ככה שזה לא שלא מתחילים איתה.
אנחנו עוד מעט בני 18 ככה שלא נראה לי שהיא "פשוט לא התבגרה".
הקטע המוזר הוא שמבחינת היגיון היא רוצה אותי ומנסה להימשך אלי, אבל מבחינה רגשית לא נמשכת. בנות אחרות כן, אני לא מזלזל בעצמי לרגע, לא חסר לי ביטחון או מראה, אני יודע טוב מאוד מה אני שווה. העניין הזה מאוד עצוב, אנחנו מאוד מתאימים אחד לשניה, חסר לנו רק דבר אחד. כמובן שיש עוד בנות ובנים בעולם, אנחנו גרים בארה"ב ככה שבאמת יש פה ים של אנשים. אם לא תהיה לי ברירה אני אמשיך הלאה, אבל חבל לי לוותר על דבר כזה.
מה כדאי לעשות?
1) לנתק קשר אחת ולתמיד
2) לנתק קשר, להיות עם בנות אחרות (גם בשביל עצמי וגם על הדרך זה אולי יגרום לה לקנא ולהימשך אלי)
3) לנסות להיות זוג ולעשות דברים שזוגות עושים, אולי איזה סטויצ' בראש ישתנה אצלה עם הזמן. (עדיין לא ממש "היינו זוג")
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות