אני ובעלי יחד מאז סוף הצבא. תמיד סבלתי מעודף משקל, והכרנו בדיוק בתקופה שבה הייתי בירידה משמעותית והייתי רזה, או כמעט רזה. כמה חודשים אחרי שהכרנו העלתי במשקל (גם הוא), ועם השנים אני יורדת ועולה ושומרת כבר כמה שנים על משקל די גבוה אבל לא היסטרי (מבחינה בריאותית), עודף של כ- 20-25 ק"ג. כמובן ששתי לידות עשו את שלהן גם כן.
ניסיתי הכל, ואני מתכוונת הכל. משומרי משקל, דיאטנים מקופ"ח, דיאטנים פרטיים, ספורט, ספרים...... אני יכולה לתת הרצאות על אוכל. יש לי 2 בעיות מרכזיות:
1. האוכל מהווה פיצוי רגשי.
2. לא לחוץ לי עד כדי כך להוריד במשקל, וזו הסיבה העיקרית שבגללה כנראה שאני לא נלחמת על דיאטה. מבחינת בדיקות רפואיות - אני במצב מעולה, יותר טוב מהרבה אנשים רזים שאני מכירה. כי אני אוכלת בריא יחסית (פה ושם איזה נשנוש, הבעיה שלי היא בעיקר כמויות ולא אוכל שהוא ג'אנק). וסה"כ אני מידה 42-44 שנחשבת למידה סבירה יחסית.
כל זה היה נכון עד שבעלי הפיל עליי את הפצצה הזו. האמת היא שידעתי, הרי אנחנו לא עושים סקס כמעט בכלל, ולא בגללי... אני רואה איך שהוא מסתכל עליי (או יותר נכון, לא כל כך מסתכל). אהבה יש. אכפתיות יש. אבל סקס אין וזה משהו שהוא חשוב לי. לא שחסרות בעיות במערכת היחסים אבל למי אין... ויש לנו שני ילדים כך שעצות כמו "זרקי אותו" היא בעייתית ביותר ויש לה השלכות משמעותיות.
אני לא יודעת מה לעשות. להילחם על הזוגיות ולהוריד במשקל בכל מחיר (גם אם אהיה אומללה?)? לשחרר אותו ולנסות נישואים פתוחים (זה עוד לא נושא שעלה וזו אופציה עצובה למדי)? אולי בכלל להתחיל להפנים שבגיל כל כך צעיר כנראה שזה מעיד על התחלת הסוף של מערכת היחסים שלנו? ואולי הפוך כי זה שאנחנו ביחד כל כך הרבה שנים למרות העלייה במשקל מעידה דווקא על זה שיש מה לשפר ולתקן ולאן לשאוף.
אני מניחה שאי אפשר כל כך להאשים אותו. משיכה זה משהו פיזי. מצד שני, מה יהיה עוד 10 שנים? 20 שנים? האם כל הגברים בהכרח נמשכים רק למה שהם הורגלו לראות בפורנו? (ושיהיה להם לבריאות...)? אולי האשמה היא בכלל שלהם ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות