אז אחרי 9 שנים זוגיות וילד משותף, בסופו של דברים היו חייבים להסתיים.
קצת פחות נחמד ממה שתיארתי לעצמי אבל גם זה נשרוד.
יצאתי מחוזק נפשית רגשית וכל אספקט אחר בחיים שלי.
עברו כבר כ 7 חודשים מאז ואני יודע שאני כבר מאחורי זה - אני מבין את הטעויות שלי, מה תקין אצלי, מה לא, לוקח את הטוב משאיר את הרע מאחור והיה הרבה רע ...
היחסים עם עם בת זוגתי לשעבר סבבה באופן יחסי ולא מפריע לי אפילו שיש לה מישהו ממש חודשיים אחרי שנפרדנו, היא נונת לי לראות את הילד והכל טוב יותר מזה ממש לא צריך ממנה כלום.
הבעיה היא שממש טוב לי לבד ומצד שני אני לא ממש נמשך לאף אחת בצורה רגשית שזה פקטור חשוב אני לא שטחי שמאמין רק במראה החיצוני ברור שזה משפיע ברמת המשיכה הראשונית אבל פשוט צריך להיות שם משהו והוא לא שם, ואני דיי מחפש אותו ואני לא ממש יודע מה הוא.
לא יודע אם משהו לא בסדר אצלי אבל אין לי ממש רצון להיות עם אף אחת אבל מצד שני כן מתגעגע לזוגיות לאישה לחום לאהבה אבל לא מצליח לגרום לעצמי להיות שם מבחינה רגשית.
אנא שפכו אור על הנושא כי גם דיברתי עם חברים על זה וכולם אומרים לך תכיר תזרום ואני חיי חיים טובים יוצא שותה רוקד לבד עם אנשים עם נשים בכלל אבל אין בזה באמת את מה שמשמח אותי אני לא מרגיש שמח למרות שאני מנסה להעמיד פנים שיש לי הכל ואני שמח
אני ממש לא יודע למה או מה עובר עליי היא הייתה הקשר הארוך ביותר שהיה לי כל השאר קצרים וחסרי משמעות ...אם למישהו יש מושג אשמח לשמוע עצה כי לי אין מושג...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות