כמעט שכבנו כשהוא במערכת יחסים. למה אני לא מרגישה אשמה?

לפני כשנה ישנתי אצל ידיד טוב שלי, החבר טוב שלי אפשר להגיד. סיכמנו מראש שנשתכר טיפה, בעיקר בשביל לשחרר תסכול שהצטבר לאחרונה, בשביל ההרגשה הטובה וזה היה גם סוג של לחגוג את זה שאנחנו מכירים כבר שנתיים. מה שלא תיכננו זה כמעט לשכב... כשהוא במערכת יחסים...
זה קרה פני שנה כמו שאמרתי, אבל רק לאחרונה נפל לי המטבע שמה שעשינו (סקס יבש בלי גמירה, אבל לא התנשקנו אם זה רלוונטי) נחשב כבגידה. סיכמנו כבר אז שמה שקרה בנינו לא יוצא מהחדר. ככה שלא יצא לחברה שלו לשמוע מכל זה עדיין.... וכן, הם עדיין ביחד. למען האמת, שבוע הבא הם ביחד חצי שנה.
לא אני ולא הוא הרגשנו אשמים על המעשה הזה, כי שיכנענו את עצמנו שלא קרה כלום. הרי לא התנשקנו, וזה כנראה מה ששיכנע אותנו.
לפני כחודש, ישנתי אצלו שוב. ושתינו שוב... הפעם לא שכבנו. לא היה מגע מיני what so ever. כן התחיל משהו - ליטוף קטן, אבל עצרתי את זה כבר שם. המקסימום שלנו היה לישון מחובקים. ואם אתם שואלים את עצמכם איך זה קורה כשיש לו חברה, זה כי היא מודעת לזה שאני החברה הכי טובה שלו, שלא היה או יהיה, מבחינתה לפחות, בנינו שום דבר מעבר, ואני והיא בקשר טוב בנינו בלי קשר אליו.
השאלה שלי היא כזו: אם אני מודעת לזה שבגדנו, וכמובן מודעת לזה בגידה היא דבר רע, למה אני לא מרגישה רע? למה אין לי מצפון או רגשות אשמה? יש לציין שאני בן אדם עם בעיית רגשות אשמה. הכוונה היא שבד"כ יש לי רגשות אשמה על דברים הרבה יותר קטנים כמו לקחת את היוגורט מילקי האחרון מהמקרר. אז למה זה קורה..?
ושאלה נוספת, אני כשלעצמי מודעת לזה שיש לי רגשות מעבר לידידות כלפיו... אבל האקט המיני בשני המקרים תמיד הגיע ממנו. אם כל כמה שרציתי את זה, לא ניצלתי את זה. אני זו שעצרה את זה בכלל, רק כי הוא במערכת יחסים. אז... למה הוא עושה את זה? הוא מרגיש כלפיי משהו? לפי מה הוא אומר הוא לא הוא רואה בי רק כידידה טובה שלו. ולא, הוא לא בחור בוגדני, זה לא האופי שלו. אני כמובן לא אגרום לו להיפרד ממנה אפילו כשתיהיה לי הזדמנות והייתה לי, אני לא אעשה את זה.
ההזדמנות הייתה.... כשהיא בגדה בו לפני כ-4 חודשים.... כמו תמיד, תמכתי בכל החלטה שלו, והיא החליט להישאר איתה. אבל אם הוא מרגיש כלפיי משהו ומכחיש את זה בפניי, למה הוא לא ניצל את ההזדמנות ונפרד ממנה?