0
אנשים צפו,
0
כתבו עצות,
0
השתתפו בסקר
ו-0
דרגו את העצות.
הדמיון בין הילדה שלי לבין לבעלי גורם לי כמעט לשנוא אותה לפעמים, נורמלי?
אמאלה בת 34 |
כתבה את השאלה ב-07/09/16 בשעה 22:18
אני בת 34. נמצאת עם בעלי כ 10 שנים מתוכן עברנו משבר מאוד גדול אחרי הולדת הילדה. אנחנו הפכים. אני משכילה והוא לא. הוא אגרסיבי ואימפולסיבי ואני עדינה ומחושבת. הוא יכול להתנהג לפעמים כמו ילד. עולם המוסר שלו בעייתי ואני ישרה כמו סרגל. ועם כל זה אני אוהבת אותו כנגד כל הסיכויים. משהו פנימי שאי אפשר לשלוט בו. יש לנו ילדה בגילאי גן. היא לא דומה לי בכלום. לא פיזית ולא נפשית. היא יכולה לחרפן אותי לפעמים. הכי מפריע לי שאני לא רואה בה שום דבר ממני. כשהיא מתנהגת כמוהו בצורה קיצונית זה מחרפן אותי. אני אוהבת אותה עד עמקי נשמתי אבל כשהיא מתנהגת כמוהו אני קצת שונאת אותה בפנים. אני מרגישה כמו כישלון כי דמיינתי ילדים מוצלחים כאלו. הקליטה שלה איטית בטירוף. היא עקשנית. לא קשובה. מרוכזת בעצמה. התפתחותית תמיד היו עיכובים קלים (אבל נבדקה ע"י אנשי מקצוע והכל כביכול תקין). אני מרגישה חרא של אמא שאני מרגישה ככה. לה אני לא מראה שום דבר מזה, אני מחזקת אותה, מלמדת ותומכת, משקיעה בה כל מה שאפשר. ועדיין זה אוכל אותי מבפנים וגורם לי מדי פעם להתפרצויות של פאסיב אגרסיב. זה נורמלי? אנחנו אמורים לאהוב את הילדים שלנו ללא גבולות גם אם הם מעצבנים במיוחד?
עדכון מאמאלה,
שואלת השאלה
2016-09-08 10:57:27
תודה למגיבים (גם השליליים). כתבתי את השאלה אתמול מתוך כעס ויום קשה מאוד שעבר עליי, כמובן בתמצית כך שלא ניתנה התמונה המלאה. אני אוהבת את בעלי מאוד והוא מת עליי. אנחנו שונים מאוד, אבל האהבה שלנו חזקה מהכל. לבת שלנו אני נותנת את כל מה שאני יכולה, היה לנו יום קשה איתה (כנראה גם בגלל ההסתגלות לגן חדש) והרגשתי שאני מתפוצצת. אז יש אנשים שיצעקו על הילדים שלהם, ויש אנשים שיוציאו את הכעס שלהם באינטרנט בשאלה אנונימית. לא יודעת מה איתכם, אני מעדיפה את האופציה השנייה.
וכן, לבעלי יש הרבה תכונות רעות, אבל גם המון תכונות נפלאות שאני אוהבת ושמייחדות אותו. הוא רגיש, יודע להצחיק אותי, יש לו נקודת ראייה מעניינת על החיים ובכלל. אז הוא לא איזה פרופסור ויש בו דברים מעצבנים, נכון.
אז עכשיו שנרגעתי אני מזכירה לעצמי להתמקד בדברים הטובים (לפעמים זה קשה, מי שיש לו ילדים יודע...). גם בו וגם בבת שלי, שאכן דומה לו אבל יש בה גם דברים נפלאים.
וצודק מי שכתב שאני נוטה להיות קצת גאה ושחצנית מדי (אם כי לא מראה את זה כלפי חוץ. כאן זה אנונימי אז אני מרשה לעצמי). אבל זה באמת כי הצלחתי בכל דבר בחיים שלי שבו רציתי. לא שאני חפה מטעויות.. אבל אני לא בטוחה שהצלחה וביטחון עצמי גבוה זה דבר שלילי בהכרח. לפעמים צריך לרדת מהעץ.
יום מקסים לכולם, תודה למי שנתן עצות מועילות. אני באמת חושבת (וכך גם בעלי) שזכינו לילדה מקסימה, וגם היא זכתה להורים אוהבים שמשקיעים בה המון.
שמור עדכון
זה נורמלי?
נורמלי
123
לא נורמלי
286
הזמן
דווח
עקוב
נהל
שתף ב-Facebook
צייץ ב-twitter
שלח ב-Email
(אפשר בדוי!)
בשביל מה?
הוספת סרטון מ-YouTube
קישור הסרטון:
הסר סרטון
אני מסכים לאמור
בתנאי השימוש
ומצהיר/ה כי אני בעל/ת זכויות יוצרים
בתוכן המועלה וכי
התוכן המועלה עומד בקריטריונים
המופיעים
בתנאי השימוש.
הוספת עצה
שולח את העצה...
תודה שכתבת עצה
ל
אמאלה!
המערכת האוטומטית של
AskPeople
זיהתה בעצתך/תגובתך תוכן המצריך את בדיקת צוות האתר
(תוכן שיווקי ללא הסכמה / פוגעני / לא חינוכי / ניסיון להעברת מס' טלפון / כתובת Email)
עצתך/תגובתך נשלחה לבדיקת צוות האתר.
אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.
אז, בשביל מה להירשם?
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
הוספת עצה
ללא הרשמה
ממש כמה שניות...
הרשמה
(כבר נרשמת? התחבר למערכת)
שאלות מ-"לימודים ופנימייה"
חייבת עזרה, איך לבקש מאמא שלי ללכת לפנימייה מבלי לשתף אותה במה שעובר עליי? (אנונימית, בת 14)
למה אנשים מפחדים מפנימיות? (שואלת באמת, בת 14)
היועצת המליצה לשלוח את הבן שלי לפנימייה, לסמוך עליה? (אמא מודאגת, בת 35)
עומדת להיות בפנימייה ויש לי חבר, אני יכולה להביא אותו לחדר שלי? (פנימיסטית לעתיד, בת 16)